עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי) – הבדלי גרסאות

אתר זה הוא אחד האתרים הנאוליתיים הגדולים בעולם. שטחו הוא מעל 150 דונם, והוא משתרמשתרע לעל שתי גדות היבוק. תחילת ההתיישבות באתר הייתה בשנת 7250 לפנה"ס לערך והוא היה מיושב ברציפות יותר מאלפיים שנה עד שנת [[האלף החמישי לפנה"ס|5000 לפנה"ס]] לערך. היישוב שכן בסמוך לגבול המזרחי של האזורים בהם ניתן לקיים [[חקלאות בעל]].

האתר התגלה לראשונה בשנת [[1974]] על ידי [[יזמות בנייה |יזם]] שסלל כביש מהיר בעמק היבוק בין [[עמאן]] ל[[זרקא (עיר)|זרקא]]. רק בשנת [[1982]] החלו [[חפירת הצלה|חפירות הצלה]] באתר. עד לתחילת החפירות נסללו כבר כ-600 מטר של הדרך בתוך האתר. למרות הנזק הגדול שנגרם לאתר, החלק שלא ניזוק, סיפק מידע רב.

המידע על התקופה הנאוליתית ב{{ה|מזרח הקרוב}} התבסס עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], התבסס בעיקר על חפירות ו[[סקר ארכאולוגי|סקרים ארכאולוגיים]] שהתקיימו בשטח [[ארץ ישראל]].

החלוקה של התקופה הנאוליתית לתקופות משנה מקורה במסגרת שהיתוותה [[קתלין קניון]] בשנות החמישים בחפירותיה ב[[תל יריחו]].. חלוקה זו שימשה גם אזורים שכמעט לא נחפרו, למרות מגוון הטופוגרפיה והצמחייה ברחבי האזור. הממצאים מהאתר נתנו הבנה רבה יותר על המשותף והשונה בין אתר זה לאתרים אחרים כגון [[ביסמון]], יריחו ואתרים נוספים.

#שנים 5000-55—לפנה5500 לפנה"ס – תקופת [[התרבות הירמוכית]] – התקופה הנאוליתית הקראמית

הממצאים של שרידי בעלי חיים באתר מראים שבתחילתו היה ה יישוב של חברת ציידים-חקלאים. סמוך לשנת 6500 [[ביות בעלי חיים|בויתו]] ה[[עז]]ים. החקלאות התבססה בעיקר על גידול [[דגן|דגנים]] ו[[קטניות]]. כלכלת האתר אפשרה תאת הגידול באוכלוסייה.

המבנים בתקופה זו נבנו מאבני גיר ואבני צור מקומיות, הרצפות טויחו ב[[סידן פחמתי|טיח סיד]] ונצבעו בנוזל אדום על בסיס [[אוכרה]]. נמצאו גם עיטורי דגמים. בתחילת השלב היו הבתים בעלי חדר אחד גדול (35 מ"ר לערך) בהמשך חולק הבית למס'למספר חדרים. במרכז אחד מחדרי הבית נקבע בשקע ברצפה מוקד אש.

באתרים ארכאולוגים רבים בבדרוםבדרום הלבאנט זוהתה במחצית האלף השביעי לפנה"ס מגמה של נטישת אתרים, הסיבה לכך יכולה להיות התמעטות משקיםמשקעים או ניצול יתר של סביבת היישובים. בעין ע'זאל ובסביבתו זוהתה על ידי הארכאולוגים מגמה הפוכה. השערת החוקרים היא שתושבים שנטשו אזורים אחרים היגרו לסביבה זאת.

באתר ניכרת מגמה של ניצול יתר של הסביבה הקרובה שבאה לידי ביטוי בירידה גדולה במגוון שרידי בעלי החיים, ומעבר מבעלי חיים החיים בחורש, לבעלי חיים מבויתים. גם סגנון הבנייה הושפע מהיעלמות העצים בסביבה הקרובה, על ידי מברמעבר מבניה בעץ לבנילבניה באבן.