עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
* מקום שנדרשת [[פרשנות (משפט)|פרשנות]] ל[[חקיקה בישראל|חקיקה ישראלית]] לאור עקרונות יסוד של השיטה, בין היתר, אלה העולים מ[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]];
 
* מקום שעולה שאלה משפטית שאין לה פתרון בחוק בפסיקה או בדרך [[היקש]] (ראו ערך: [[חוק יסודות המשפט]]).
 
בתורת המשפט הישראלית קיים מדרג [[נורמה|נורמטיבי]] בקשר לדין (שהוא שם כללי לכלל סוגי הוראות חוק ופסיקה), לפיו: [[חוק יסוד|חוקי-היסוד]] עומדים במדרג הנורמטיבי הגבוה ביותר; מתחתם ובכפוף להם עומדים [[חוק|חוקים]] "רגילים" של הכנסת; במדרג נורמטיבי נמוך יותר עומדים וכפופה להם [[חקיקת משנה|חקיקת המשנה]] למיניה של [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] או [[רשות מקומית|הרשות המקומית]] (תקנות, חוקי עזר, צווים ועוד]; מתחתם וכפופה להם היא [[פסק דין|פסיקת בתי המשפט]], כאשר פסיקה של [[בית המשפט העליון]] מהווה [[תקדים]] המחייב את כל בתי המשפט מתחתיו ואת רשויות המדינה האחרות ואילו פסיקת בתי המשפט המחוזיים והשלום אך מנחה את בתי המשפט האחרים מתחתם או באותו מדרג (ראו גם: [[חוק יסודות המשפט]]). בהיעדר [[חוקה]] בישראל, עולות שאלות בדבר הכרה ב'עקרונות יסוד', המקור להם, מעמדם ביחס לדין וכדומה.
משתמש אלמוני