מתח מנוחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוסי (שיחה | תרומות)
יוסי (שיחה | תרומות)
שורה 54:
[[אנזים]] המכונה [[משאבת נתרן-אשלגן]] משתמש באנרגיה הגלומה ב[[אדנוזין תלת-זרחתי]] (ATP) כדי להעביר באופן אקטיבי דרך קרום התא יוני נתרן ואשלגן. משאבת נתרן-אשלגן מעבירה בכל מחזור פעילות שלושה יוני נתרן אל מחוץ לתא ושני יוני אשלגן אל תוך התא. משאבות אלו, הנמצאות בכל תא חי, יוצרות מפל ריכוזים הגדול כדי פי 10 יותר יוני נתרן מחוץ לתא ופי 35 יותר יוני אשלגן בתוך התא. משאבות נתרן-אשלגן תורמות גם למתח הנבנה על קרום התא שכן בכל מחזור פעילות הן מוציאות שלושה קטיונים ומכניסות שני קטיונים ויוצרות מעבר נטו של מטען אחד חיובי אל מחוץ לתא.
 
בקרום התא נמצאות תעלות יונים דרכםדרכן "דולפים" בחזרה פנימה יוני נתרן ובחזרה החוצה יוני אשלגן. חדירות הקרום לאשלגן גדולה בערך פי 100 מאשר חדירותו לנתרן, ולכן מתח המנוחה המחושב בעזרת משוואת גולדמן קרוב הרבה יותר לפוטנציאל נרנסט של אשלגן (94- מיליוולט כאשר ריכוז האשלגן בתא גדול פי 35) מאשר לפוטנציאל נרנסט של נתרן (61+ מיליוולט).
 
שיעור היונים שעוברים בפועל דרך קרום התא כדי שיווצר מתח הוא מזערי. ליצירת מתח של 90- מיליוולט רק 1{{כ|ימינה=כן}}/5,000,000 עד 1/100,000,000 מהיונים החיוביים בתא צריכים לצאת ממנו. שיעור זה ושיעור דומה לו של יונים חיוביים הנכנסים ומשנים את מתח קרום התא עד 35+ מיליוולט יכול לעבור תוך פרק זמן קצר מאד, המתח על הקרום יכול להשתנות תוך 1/10,000 שנייה.