בריחת המוחות מגרמניה המזרחית 1949–1961 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 94:
[[קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-P060305, Notaufnahmelager Marienfelde, Flüchtlinge.jpg|ממוזער|פליטים ממזרח גרמניה במחנה המעבר מריאנפלדה, יולי 1961]]
תושבי המזרח שניסו לעבור למערב באופן בלתי חוקי (למרות שלא עבדו שם)
שנתיים לאחר פקיעת האולטימטום של חרושצ'וב למערב, הלך קצב הבריחה מגרמניה המזרחית וגבר. במאי 1961 היגרו כ-18,000 איש, ביוני 19,200. מפעלים ומשרדים שלמים התרוקנו, וברור היה כי ללא צעד דרסטי לסגירת המעברים, גרמניה המזרחית כולה בסכנה. המזרח-גרמנים החלו במסע תעמולה, במסגרתו הציגו את ההגירה למערב כקונספירציה קפיטליסטית, שכללה גם חטיפות של אזרחים
הלחץ הגובר הפך את זרם הבורחים לשיטפון: ביולי 1961 הגיע מספר העוזבים ליותר מ-30,000{{הערה|[http://www.chronik-der-mauer.de/index.php/de/Start/Index/id/943776 אתר chronik der mauer ]}}, מספר שיא מאז יוני 1953, ובשבוע הראשון של אוגוסט ערקו כמעט 10,000 מזרח-גרמנים אל המערב - כ-1,500 ביום, ויותר מ-40,000 בקצב חודשי. ב-12 באוגוסט לבדו הגיע מספר הבורחים ל-2,400. רוב הפליטים שוכנו ב[[מחנה המעבר מריינפלדה]] (Marienfelde) עד לקליטתם במערב.
| |||