צבא בר כוכבא – הבדלי גרסאות

קודם שנפנה לטפל בקטלוג המלחמה ראוי לציין כי בהתאם לסבירות ההיסטורית ולנתונים שונים התומכים בכך, הגדיר בן כוסבה את מאבקו, כמנהיגים קנאיים לפניו, כהתמודדות בעלת יסודות [[דת|דתיים]] ומשיחיים. מגמה זו נתמכת באמירותיו מפי חז"ל (כגון "אנא משיחא" – אני ה[[משיח]]) ובמטבעותיו (הופעת הכוכב, חזית המקדש). מתוך כך, יש להניח כי חוקי המלחמה הפזורים ב[[תורה]], ובעיקר ב[[ספר דברים]] וב[[ספר יהושע]], היו ידועים למנהיג המרד, ומהם למד על הזהות בין מלחמת העם למלחמת האל ועל מצב שבו חייבים הלוחמים להיטהר ולהתקדש לפני הקרב. מהם גם למד על הקלות ופטורים מגיוס, כפי שמימש זאת, לשם משל, [[יהודה המקבי]], בשעה שנתן פטור מן [[קרב אמאוס|הקרב באמאוס]] "...לבוני בתים, ולמארשי נשים, ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב, לשוב כל איש לביתו על פי התורה" (מקבים א' ג' 56). "על פי התורה" – על פי ספר דברים פרק כ', שם מפורטת רשימת בעלי הפטור מגיוס: "האיש אשר בנה בית ולא חנכו" (פסוק 5); האיש אשר נטע כרם ולא חללו" (פסוק 6); "האיש אשר ארש אשה ולא לקחה" (שם 7) וכן "האיש הירא ורך הלבב" (פסוק 8).

 

|מקור =}}

 

[[התלמוד הירושלמי]] (סוטה פ"ח כג ע"א) מפרט את השוני שבין שני המונחים, אף כאן מפי רבי יהודה: הראשון – "מלחמת רשות" – "כגון אנן דאזלין עליהון" (כשאנו תוקפים את האויב ויוזמים את המערכה), "ומלחמת מצווה – כגון דאתיין אינון עלינן" (כשהאויב תוקף אותנו). היינו בבחינת השוני בין מלחמת הגנה למיתקפה. אין לדעת בהקשר זה האם ניתן לפצל בין המונחים על בסיס כרונולוגי, כבפיסקה הקודמת, ואולי הפרשנות בדבר השאלה: האם אנו מתקיפים או מותקפים, הייתה נתונה, כך דומה, להחלטתו של המנהיג, ומתוך נוסח אגרותיו עולה דמות אסרטיבית, נחושה ומאוד מחוספסת.