תקוה וינשטוק – הבדלי גרסאות

וינשטוק נולדה ב-11 בדצמבר שנת [[1925]] בשם '''תקוה נאדיה כהן''', בתם של צלה לבית אטינגון, ילידת [[האימפריה הרוסית|רוסיה]], בת למשפחה עשירה של חסידי [[חב"ד]], וד"ר [[נפתלי כהן]] (1893–1960), יליד [[צפת]]. אביה היה בנו של ד"ר [[אליהו אליעזר שאול כהן|אליהו (אליאס) כהן]], מראשוני הרופאים ילידי ארץ ישראל ב{{ה|יישוב}}, רופא ב[[צפת]] ו[[הגליל]] ורופא המושבה [[פתח תקווה]]; ונכדו של ר' [[מיכל הכהן]], [[דפוס|מדפיס]] ו[[עיתונאי]] ב[[ירושלים]]", ממייסדי העיתון העברי הראשון בארץ ישראל, "[[הלבנון]]", וממייסדי שכונת [[נחלת שבעה]]. הוריה נישאו בארץ לאחר שחזר אביה ל[[פתח תקווה]] עם סיום לימודי ה[[רפואה]] באוניברסיטה הצרפתית ב[[ביירות]], ואחר כך עברו להתגורר ב[[פריז]] בירת [[צרפת]], שם נולדה בתם. הנישואים לא עלו יפה; לאחר גירושיהם שבה אמה לפתח תקווה, ואילו אביה השתקע בעיירה [[נוזונוויל]] (Nouzonville) שב[[ארדן]], בצפון-מזרח צרפת, שם מצא משרה כרופא מחוזי. בנוזונוויל נישא כהן לסימון, צעירה נוצרית מקומית, ולזוג נולדו ארבע בנות. כהן לא שמר על קשר עם בתו הבכורה. במקביל לעבודתו כרופא, זכה להצלחה כסופר, ונודע ב[[שם עט|שם העט]] "פייר ניראק" (Pierre Neyrac) – [[אנגרמה]] של שמו של המחזאי הצרפתי [[ז'אן רסין]] (Racine), שאותו העריץ. כהן חי ומת בצרפת; יצירותיו לא תורגמו לעברית, פרט לקטעים ספורים שתרגם בן זוגה של בתו תקוה, [[ירוחם לוריא]].{{הערה|עוד על נפתלי כהן – פייר ניראק ראו: אמנון מיכלין, 'הרופא הצפתי שהיה לסופר צרפתי: ד"ר נפתלי הכהן - פייר ניראק (1898-1960)', '''[[קורות]]''' (שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע) י (תשנ"ד), 55-60; דוד הכהן, 'הכאב של שתי המולדות', '''[[עת-מול]]''' 154 (טבת תשס"א, ינואר 2001); וכן: {{על המשמר|[[יעקב הרוזן|יוסיעזר הצפוני]]|וידויו של סופר אנטישמי: על פרשת לואי פ. סלין|1950/03/03|00605}}; {{דבר|יוסיעזר הצפוני|יהודי צפתי – משורר צרפתי (ציץ "החבצלת" בצרפת – וניצוץ "זהרוּרים" מצפת|1952/08/08|01700}}; {{מעריב|א. כהן|דמות טראגית: פייר נייראק: רופא – יליד צפת. הפך לסופר צרפתי נודע|1960/04/15|01107}}; {{דבר|ש. בן־נחום|עלילה לרומאן|1960/06/09|00214}}.}}