שלום עשת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון תאריך פטירה על פי קישור חיצוני שנוסף
שורה 11:
מקרה אחד בו לא שעה בן-גוריון לדברי יועצו שלום עשת היה בשלב הראשון של המלחמה, לאחר [[החלטת החלוקה]], כאשר מפקד החטיבה הבריטית של [[הנגב]] הציע לפנות את ארבעה עשר ישובי הנגב שמדרום לכביש עזה באר שבע, כדי שלא יבולע ליושביהם. התושבים סירבו וכעבור חודש יצא בן-גוריון כנגד קולות שטענו שכל כח שיישלח לנגב יחליש את היישוב. הוא הצהיר שיש להגן על כל ישוב יהודי בארץ. יועצו, שלום עשת, טען ש-14 נקודות אלו, ובהן 400 תושבים בלבד - לא יחזיקו מעמד. בן-גוריון לא שעה לו.
 
ב[[מבצע יבוסי]] של [[חטיבת הראל]], שנערך ב[[ירושלים]] בין ה[[22 באפריל]] ל-[[1 במאי]] 1948, שנועד לשחרר חלקים מן העיר ולהקל על המצור, נתמנה שלום עשת להיות ראש המטה של המבצע, כאיש צבא מקצועי שיאזן את מפקדי הפלמ"ח מ[[חטיבת הראל]] שהשתתפו במבצע.
 
ב-[[26 במאי]] 1948 חתם ראש הממשלה דוד בן-גוריון על פקודה להקמת צבא-הגנה לישראל. חודש לאחר הקמת צה"ל, ב-[[27 ביוני]], כונסו המפקדים הבכירים - ראשי האגפים וראשי השירותים (החילות) למפקד השבעתם לצה"ל. ראש הממשלה ושר הביטחון קרא בפני המפקדים את נוסח השבועה: כל מפקד ששמו נקרא צעד אל מול ראש הממשלה וקרא: "אני נשבע". עשת היה בין המפקדים שנוכחו באותו מעמד והוא נכלל בצילום הקבוצתי ההיסטורי של בו מצולמים בן-גוריון ורעיתו [[פולה בן-גוריון|פולה]] מצולמים עם מפקדי צה"ל, כשהם יישובים על הדשא בחצר המטכ"ל.