פסוקי השטן – הבדלי גרסאות

ב-[[5 באוקטובר]] 1988 הוחרם הספר בהודו, ב-[[24 בנובמבר]] הוחרם ב[[דרום אפריקה]]. בשבועות הבאים הוחרם הספר גם ב[[פקיסטן]], ב[[ערב הסעודית]], ב[[מצרים]], ב[[סומליה]], ב[[בנגלדש]], ב[[סודאן]], ב[[מלזיה]], ב[[אינדונזיה]] וב[[קטאר]]. הספר נשרף בצורה טקסית ב[[ברדפורד]] שבאנגליה ב-[[14 ביוני]] 1989.

 

 

חנויות ספרים ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], שהציעו את הספר למכירה, הוצתו. ב-[[24 בפברואר]] נורו למוות 12 אנשים בהפגנה מול השגרירות הבריטית. מספר אנשים נהרגו גם במצרים ובמקומות נוספים. קהילות מוסלמיות ברחבי העולם ערכו אסיפות ציבוריות, ושרפו בהן את הספר. ב-[[1991]] נדקר למוות ה[[תרגום|מתרגם]] ל[[יפנית]] של רושדי, [[היטושי איגרשי]] ב[[טוקיו]]. המתרגם ל[[איטלקית]] של רושדי הוכה ונדקר ב[[מילאנו]]. ב-[[1993]], המוציא לאור של ספריו של רושדי ב[[נורבגיה]], ויליאם ניגארד, נורה ונפצע קשה בהתקפה מחוץ לביתו שב[[אוסלו]]. 37 אורחים מתו כאשר המלון שבו שהו בסיבס שב[[טורקיה]], הוצת על ידי מפגינים שמחו נגד עזיז נסין, מתרגם רושדי ל[[טורקית]]. שמו של מתרגם הספר לעברית הושמט ממנו, ככל הנראה במטרה להגן עליו. רושדי עצמו מעולם לא ספג פגיעה פיזית. לאחר פרסום הפתווה הוא הושם תחת הגנה על ידי משטרת בריטניה, וב-1998 לאחר דברי פיוס מהשלטון האיראני, הודיע שייצא ממחבואו. הצו, עם זאת, עדיין תקף, שכן רק מפרסמה של פתווה יכול לבטלה, וח'ומייני אינו עוד בין החיים.