ג'יימס מלארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (יישוב, יפהפייה, אשתו, נאולית) +זוטות
שורה 7:
|תרומות עיקריות=גילוי הישוב [[צ'טלהויוק]] {{ש}}
|ארצות מגורים=[[טורקיה]], [[בריטניה]]
|ענף מדעי=[[ארכיאולוגיהארכאולוגיה]]
|פרסים והנצחה=
|הערות=הואשם בהברחת ממצאים ארכיאולוגייםארכאולוגיים ובפברוק ממצאים
}}
 
'''ג'יימס (ג'ימי) מלארט''' (14 בנובמבר 1925 - 29 ביולי 2012) היה [[ארכיאולוגיהארכאולוגיה|ארכיאולוגארכאולוג]] וסופר בריטי. הוא נודע בזכות גילוי היישוב ה[[התקופה הניאוליתיתהנאוליתית|ניאוליתינאוליתי]] [[צ'טלהויוק]] בטורקיה של היום; בנוסף לכך התפרסם בפרשת '''האוצר של דוראק''' ([[#פרשת "האוצר של דוראק"|להלן]]), שבה הואשם בסחר ב[[עתיקות]] ב[[שוק שחור|שוק השחור]]; וכן בקשר למחלוקות שנגעו להאשמה בפיברוק ממצאים ארכיאולוגייםארכאולוגיים.
 
==קריירה אקדמית==
מלארט נולד ב[[לונדון]] ב-14 בנובמבר 1925 לאב שהיה מהגר מהולנד, צאצא למשפחה סקוטית. הוא בילה את רוב הקריירה האקדמית שלו ב[[טורקיה]]. הירצההרצה באוניברסיטה של [[איסטנבול]], והיה עוזרו של מנהל המכון הבריטי ל[[ארכיאולוגיהארכאולוגיה]] ב[[אנקרה]] בירת טורקיה (BIAA). הוא נשא לאישה את ארלט, ילידת טורקיה, שהייתה מזכירת המכון לארכיאולוגיהלארכאולוגיה, וסייעה לו בחפירות. בשנת 1951 החל לנהל חפירות באתרים שונים בטורקיה. בעזרתו זוהו כלי חרס רבים בדמות ספלי שמפניה שנמצאו במערב '''אנטוליה''' ([[אסיה הקטנה]]) כשייכים ל[[תקופת הברונזה המאוחרת]], זיהו שהוביל לגילוי האתר [[בייג'סולטן|בֵּייגֵ'סוּלטַן]] {{אנ|Beycesultan}} שבאנטוליה. בסיום מסע החפירות ב-1959, הוא השתתף בפרסום ממצאי המחקר. בשנת 1964 החל להרצות באנקרה על הארכאולוגיה של האזור.
 
===ייחודו כארכיאולוגכארכאולוג===
מלארט נודע בקרב עמיתיו כבעל חוש מופלא לגילוי ממצאים מעניינים. סיפרו עליו שנהג להתהלך במקום שנחשב כאתר ארכיאולוגיארכאולוגי פוטנציאלי, קורא את הסימנים החבויים מעיניו של אדם רגיל, ובאינטואיציה בלתי מוסברת נהג להחליט היכן לחפור; וכמעט תמיד פגע במקום המדויק שבו היו הממצאים המעניינים. כך, למשל, היה מצא את התגלית המשמעותית הראשונה שלו, יישוב ניאוליתינאוליתי בהאקילאר (Hacilar), בעוקבו אחרי אגדות עם מקומיות{{הערה|שם=בלוג|הבלוג של Matt Salusbury, עיתונאי עצמאי; [http://mattsalusbury.blogspot.co.il/2010/02/dorak-affair-archaelogical-mystery-from.html פוסט] מ-8 בפברואר 2010}}.
 
[[קובץ:CatalHoyukSouthArea.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חפירות באתר [[צ'טלהויוק]], [[אנטוליה]], מערב טורקיה]]
שורה 25:
מלארט ניהל חפירות באתר [[צ'טלהויוק]] (בטורקית: Çatalhöyük, צירוף של שתי המילים Çatal Hüyük שפירושו: תל-המזלג) בשנת 1961. הצוות שלו גילה למעלה מ-150 חדרים, חלקם מקושטים ב[[ציור קיר|ציורי קיר]], [[תבליט]]ים [[סטוקו|מכוירים]], ו[[פסל]]ים. מלארט הספיק לחקור רק כ-4% משטח האתר, לפני שגורש מהמדינה בגלל פרשת "האוצר של דוראק".
 
ברבות השנים התבררה החשיבות הגדולה של גילוי העיר. כפי שהתברר, המקום היה אחד הישוביםהיישובים החקלאיים הקדומים ביותר במזרח התיכון שהיה בהם רצף של יישוב.
 
על פי השערתו של מלארט, העיר הייתה מקום פולחן עיקרי של [[האלה האם]]. הוא זכה לחוסר הסכמה מצד מספר עמיתים, מה שיצר מחלוקת קשה. מלארט אפילו הואשם בהמצאה של חלק מהמיתוסים שפרסם. המחלוקת הביאה את ממשלת טורקיה לסגור את האתר למשך שלושה עשורים שלמים. החפירות התחדשו רק ב[[שנות ה-90]], בידי תלמידו של מלארט, [[איאן הודר]] {{אנ|Ian Hodder}}.
שורה 32:
 
==פרשת "האוצר של דוראק"==
בשנת 1965 דיווח מלארט לנציג המכון הבריטי לארכאולוגיה באנקרה, שנודע לו על אוצר של ממצאים שנלקחו מהאתר [[דוראק (עיר)|דוראק]]. האוצר כלל, על פי עדותו: פסלון מזהב, חרבות משובצות עיטורי כסף, פיסות מכתר מלכותי מזהב, ועוד. כשהידיעה על כך פורסמה בעיתונות הבריטית{{הערה|העיתון שפרסם את הפרשה, Illustrated London News, שגילה חיבה לסיפורים מתחום הארכיאולגיההארכאולגיה, הכתיר אותה בתואר "התגלית החשובה ביותר מאז גילוי הקבר המלכותי ב[[אור (עיר)|אור]]" (בעיראק של היום).}}, השלטונות הטורקיים דרשו לדעת מדוע לא דווח להם על כך, וכן היכן בדיוק הם נמצאו. מלארט סיפר שראה את האוצר בביתה של אישה צעירה ויפהפיהויפהפייה מהעיר [[איזמיר]], אותה פגש במקרה ברכבת בשנת 1958. על פי טענתו, היא התיישבה מולו בקרון הרכבת, עונדת על פרק ידה צמיד מוזהב, שנראה עתיק למדי. לשאלתו ענתה, שיש בביתה עוד תכשיטים רבים כמוהו. הוא שהה בבית האשה מספר ימים, אך היא לא הרשתה לו לצלם את הפריטים, אלא רק לציירם. לשאלת הטורקים מדוע לא סיפר על כך לאיש במשך שש שנים, ענה שהאישה, אנה פפסטראטי שמה, השביעה אותו לשמור על סודיות; הוא אף רמז שלא יכול היה להצדיק בעיני אשתו את העובדה ששהה בבית הצעירה מספר ימים.
 
בהמשך החקירה התברר, ששם האישה שמסר לשלטונות לא היה ידוע; ושהכתובת שמסר כלל לא הייתה קיימת באיזמיר{{הערה|מלארט טען, שהעיר איזמיר התפתחה במהירות באותה תקופה, ושמות הרחובות באזור השתנו מספר פעמים.}}. העדות היחידה שיכול היה להציג לקיום האוצר היה מכתב כתוב במכונת כתיבה, שהחוקרים קבעו שהודפס בידי אישתואשתו של מלארט. על כן החליטו השלטונות לגרש את המדען בחשד להברחת עתיקות אל מחוץ למדינה. מלארט הורשה לחזור לתקופה קצרה, ולאחר מכן נאסרה כניסתו למדינה כליל. האוצר לא נמצא מאז מעולם.
 
על פי פרסומים מאוחרים, השלטונות הטורקיים סברו שהאוצר היה בחלקו מזויף ובחלקו אותנטי, מלוקט מאתרים שונים ברחבי המדינה. הם סברו, שהגברת פפסטראטי הייתה פיתוי, כדי למשוך ארכיאולוגארכאולוג מכובד למלכודת. הדבר נעשה במטרה להעניק לאוצר הכרה של מכובדות ואותנטיות, וכדי להבריחו אל מחוץ למדינה ולמוכרו לסוחרי עתיקות{{הערה|שם=בלוג}}.
 
בשנת 2005 פרש מלארט מעבודתו המדעית לחיים עם משפחתו בצפון לונדון. בשנת 2012 נפטר.