רן (קונפוציאניזם) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין צורך, הערך המשוכפל יימחק
Amit.Reter (שיחה | תרומות)
שורה 42:
 
=== 'רֶן' בניאו-קונפוציאניזם ===
עם התפתחות הניאו-קונפוציאניזם, התקבעה כהלכה השמרנית פרשנותו של מנציוס, כי מקור ה’רן’ הוא פנימי ולא חיצוני. הקישור שמנציוס עושה בין טבעו של האדם לטבעם של השמיים מיוצג בניאו-קונפוציאניזם על-ידי העלאת ה'רן' לרמה אוניברסאלית והתייחסות אליו כחלק מטבעו של העיקרון השמיימי (T’ien-li). 'רן' מוזכר כתכונה אוניברסאלית של המידה המוסרית, המאפיינת הן את היחיד והן את כל הדברים שבין השמיים והארץ. '''צ'נג האו''' (Ch’eng Hao) קובע כי האדם הממש את ה'רן' מהווה גוף אחד עם כל הדברים. לטענתו, כל שאר המידות הטובות הן ביטויים של 'רן'. '''צ[[גסישי]]''' (Chu HisHsi) קובע כי בכל אדם מצויות ארבע המידות הטובות היסודיות, וה'רן' היא המרכזית שבהן וגם זו המאחדת את כולן. '''וואנג יאנג-מינג''' (Wang Yang-ming) מדבר על האחדות של האדם בעל ה'רן' עם השמיים, הארץ וכל הדברים, וטוען שמקור ה'רן' הוא פנימי.<br />
בהגות הניאו-קונפוציאנית המשיך מושג ה'רן' להיות תחום דיון מרכזי. 'רן' נחשב למרכיב בטבעו של העיקרון השמיימי והוא מהווה את המהות היסודית של כל הדברים שבין השמיים והארץ.<br />