תאוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
{{ערך מורחב|מכניקה קלאסית}}
 
תיאורית ה[[מכניקה קלאסית|מכניקה הקלאסית]] היא מבין התאוריות החשובות בהתפתחות המדעית ב[[העת החדשה|עת החדשה]]. תאוריה הסבירה את הטבע בפרוטרוט, באופן חסר תקדים, נתנה כר פורה למחקר בסיסי ויישומי והייתה מקור השראה לפיתוח תאוריות נוספות בתחומי מחקר מגוונים. כוחה הראשוני של המכניקה הקלאסית בא מיכולתה להסביר בדייקנות ובפשטות רבות מהתופעות ורבים מהרעיונות שהיו ידועים למדענים עד להצגתה, כמו את תגליותיהם של [[גלילאו גליליי]] ו[[יוהנס קפלר]]. פשטותה של התאוריה באה מביסוסה על ה[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]]. המכניקה הקלאסית הגדירה שלושה מושגי יסוד ([[זמן]], [[מרחב (פיזיקה)|מרחב]] ו[[כוח (פיזיקה)|כוח]]/[[מסה]]) ושלושה חוקי יסוד ([[חוקי ניוטון]]).
 
התאוריה התקבלה על ידי הקהילה המדעית והיו שראו בה אמת צרופה ומדויקת לחלוטין. זאת למרות שכבר מרגע הצגתה היא סתרה מספר רעיונות פילוסופיים בסיסיים, כמו הרעיון שעצמים חסרי מגע אינם משפיעים זה על זה. תנופת המחקר שהתאוריה נתנה למדע עזרה לגלות עוד ועוד בעיות עם התאוריה. היא, למשל, לא השתלבה עם הסברים מתחום [[אלקטרומגנטיות|תורת החשמל]] ולא הסבירה היטב את המתרחש במרחקים ומהירויות גדולות מאוד. בסופו של דבר, תאוריה זו עזרה להבין שגם תאוריות מועילות ביותר עשויות להסתבר כשונות מהאמת הצרופה.