ממלכת אמורו – הבדלי גרסאות

מיקומה של הממלכה על דרכי המסחר בחלקה המערבי של [[מסופוטמיה]], הביא למאבקים בין [[האימפריה החתית]] ו[[האימפריה המצרית]] על שליטה בממלכה. בתקופת שלטונו של [[אמנחותפ השלישי]] הממלכה הייתה בתחום שלטונה של מצריים. אמנחותפ יצא למסעות כיבוש צפונה לאזור סוריה, והממלכה נכנסה תחת השפעתו. בעקבות התחזקותה של האימפריה החתית גדלה השפעתה בממלכת אמורו. בתקופת שלטונו של [[אחנתון]] התרופפה שליטת מצרים באזור, שבעקבותיו עברה אמורו לשליטת החתים. [[סתי הראשון]] יצא למסעות כיבוש לסוריה לחיזוק שלטון מצרים באזור והחזירה תחת שליטת מצרים. הקרב המכריע על השליטה של הממלכות באזור התנהל בשנת 1274 לפנה"ס, ב[[קרב קדש]] בין שליט מצרים [[רעמסס השני]] ובין השליט החיתי [[מוותליש השני]]. על פי הסכם השלום שנחתם בין שני הצדדים, השליטה על ממלכת אמורו, עברה לידי החתים.

 

==מלכים==

המלכים הראשוניים של הממלכה היו בעלי שמות [[שפות שמיות|שמיים-מערביים]]. המלך עַבְּד-אַשוּרִתָה (Abdi-Ashirta) מלך במאה ה-14 לפנה"ס. על פי מכתבי אל עמרנה, הוא היה במאבק עם ריב-האדה (Rib-Hadda) מלך [[גבל]] כשניסה לנכס לממלכת אמורו שטחים על חשבון גבל. בנו עַזירוּ (Aziru) שמלך אחריו המשיך במאמצי ההתרחבות של הממלכה. על פי מכתבי אל עמרנה הוא כבש את [[צומור]] והסגיר את ריב-האדה לידי מלך [[צידון]], הסגרה שהביאה למותו. בעקבות כך נקרא עזירו על ידי אחנתון למצרים כדי לתת דין וחשבון על מעשיו. הוא עוכב שם קרוב לשנה. בתקופת מעצרו במצרים סבלה הממלכה מפלישות של שבטי ה[[סותו]]. בנו של עזירו במכתב אל עמרנה מס 169, מתלונן על הנזק שנגרם לממלכה בעקבות מעצרו של אביו במצרים בכותבו "וכל הארצות וכל חיילי הסותו אמרו כך", {{ציטוטון|עזירו איננו יוצא מארץ מצרים". ועתה הסותו עוזבים את הארצות ומודיעים לי שוב ושוב אביך יושב במצרים, ואנחנו נצא אליך למלחמה}}.{{הערה|תרגום ציפורה כוכבי רייני '''לאדוני המלך מכתבי אל עמארנה, [[מוסד ביאליק]], 2005, עמ' 171.}} בזמן שהוא עוכב במצרים, המשיכה האימפריה החתית בכיבושיה עד כדי איום על אמורו. בעקבות כך כרת עזירו ברית עם [[שופילוליומש הראשון]] והעביר את תמיכתו לחתים וממלכת אמורו הפכה למדינת חסות חתית. השליטה של החתים בממלכה התקיימה עד מסעו של סתי הראשון.