אנרי שרייר – הבדלי גרסאות

לאחר סיום תקופת הבידוד הועבר שרייר ל[[האי המלכותי|אי המלכותי]], והתחיל לתכנן שם את בריחתו. בעקבות הלשנה סוכלה הבריחה, ושרייר חיסל את המלשין. על נסיון הבריחה והרצח הוא קיבל עונש של שמונה שנים בבידוד בסן ז'וזף, עונש שהסיכויים לחזור ממנו בחיים קלושים. לאחר 19 חודשים שוחרר שרייר בשל "נסיבות רפואיות" כפרס על כך שחודש לפני כן ניסה להציל משיני ה[[כריש]]ים את בתו של מפקד האי שנפלה למים. הוא הוחזר לאי המלכותי, ועם פתיחת [[מלחמת העולם השנייה]] הוחזר לסן ז'וזף (אך לא בבידוד). שם התחזה למשוגע, הועבר לבית החולים למשוגעים בעל השמירה הרופפת, וניסה לברוח מהאי. בריחתו נכשלה והוא כמעט נהרג כאשר ה[[רפסודה]] המאולתרת שבנה התרסקה על הסלעים, אך נסיון הבריחה לא התגלה.

 

 

שרייר קיבל אזרחות של ונצואלה ונישא. ב-[[1967]] החל לכתוב את ספרו האוטוביוגרפי "פרפר" (ב[[צרפתית]]: Papillon) בו גולל את מסכת מאסריו ובריחותיו, וסיים אותו בתחילת [[1968]]. בספר מכונה שרייר "פרפר", על שם קעקוע בצורה זו על [[חזה]]ו. בעברית יצא ספרו לראשונה בשם "פרפר" בתרגום לנה קנטי ובהוצאת בוסתן בשנת [[1972]]. לאחר מכן הוציא שרייר את ספר ההמשך לספרו הקודם -"באנקו".