כתבי המארות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קבוצת הצלמיות: הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 3:
'''כתבי ה[[קללה|מארות]]''' הם טקסטים מאגיים שנכתבו ב[[מצרים העתיקה]]. הכתבים נועדו לפגוע בקבוצת אנשים ומקורם במסורת מהממלכה הקדומה בשושלת ה-6. מ[[היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה תיכונה|הממלכה התיכונה]] ([[המאה ה-20 לפנה"ס|2000]]- [[המאה ה-18 לפנה"ס|1750 לפנה"ס]]) ישנן שתי קבוצות של כתבי מארות: קבוצת [[ברלין]] שנכתבו על גבי חרסים, וקבוצת [[בריסל]] שנכתבו על גבי [[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמיות]].
כתבי המארות הם עוד עדות לידע המצרי על ה[[גאוגרפיה]], ה[[דמוגרפיה]] והממשל בארץ ישראל. כל השמות שזוהו בקבוצה הראשונה נמצאו בקבוצה השנייה. יכול להיות שהשינויים במספר השליטים ביישובים הנזכרים בין שתי הקבוצות, מעידים על שינויים חברתיים בארץ ישראל, עדות לקיומן של ערי מדינה בארץ ישראל בסוף השושלת ה-12, שנשלטות על ידי שליט אחד. אולי גם האזכור של יותר יישובים בקבוצת בריסל, שהיא הקבוצה המאוחרת, מעיד על הגידול העירוני בארץ ישראל עד סוף השושלת ה-12.
==קבוצת שברי החרסים==
קבוצת ברלין כוללת שברי חרסים שתוארכו ל{{ה|מאה ה-20 לפנה"ס}}. הם פורסמו לראשונה בשנת [[1926]]. על החרסים מופיעעם שמות של כ-20 ערים או חבלים ב[[ארץ ישראל]] ובסוריה כמו [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[תל בית שמש|בית שמש]], '''אשמם''' ([[ירושלים]]), '''אשאן''' ([[בית שאן]]), '''עפל''' ([[עפולה]]), [[שכם]], רחוב. ב[[לבנון]] מוזכרים אנשי [[גבל]], והערים אלסה ו[[ערקת]], לערים הנזכרות ברשימה משייכים 2-4 שמות שליטים. סה"כ יותר מ-30 שמות של מושלים. החרסים תוארכו לסוף [[השושלת ה-11]], או אמצע [[השושלת ה-12]].
| |||