כתבי המארות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: קישור לויקישיתוף
שורה 5:
כתבי המארות הם עוד עדות לידע המצרי על ה[[גאוגרפיה]], ה[[דמוגרפיה]] והממשל בארץ ישראל. כל השמות שזוהו בקבוצה הראשונה נמצאו בקבוצה השנייה. יכול להיות שהשינויים במספר השליטים ביישובים הנזכרים בין שתי הקבוצות, מעידים על שינויים חברתיים בארץ ישראל, עדות לקיומן של ערי מדינה בארץ ישראל בסוף השושלת ה-12, שנשלטות על ידי שליט אחד. אולי גם האזכור של יותר יישובים בקבוצת בריסל, שהיא הקבוצה המאוחרת, מעיד על הגידול העירוני בארץ ישראל עד סוף השושלת ה-12.
==קבוצת שברי החרסים==
קבוצת ברלין כוללת שברי חרסים שתוארכו ל{{ה|מאה ה-20 לפנה"ס}}. הם פורסמו לראשונה על ידי [[קורט סתזיתי]] (Kurt Sethe) בשנת [[1926]]. על החרסים מופיעים שמות של כ-20 ערים או חבלים ב[[ארץ ישראל]] ובסוריה כמו [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[תל בית שמש|בית שמש]], '''אשמם''' ([[ירושלים]]), '''אשאן''' ([[בית שאן]]), '''עפל''' ([[עפולה]]), [[שכם]], רחוב. ב[[לבנון]] מוזכרים אנשי [[גבל]], והערים אלסה ו[[ערקת]], לערים הנזכרות ברשימה משייכים 2-4 שמות שליטים. סה"כ יותר מ-30 שמות של מושלים. החרסים תוארכו לסוף [[השושלת ה-11]], או אמצע [[השושלת ה-12]].
 
המטרה בנוהג שבירת החרסים לאחר כתיבתם בטקס מאגי, הייתה בבחינת "זה יהיה גורלו של המורד במצרים..", מעין קללה נמרצת שתחול על ערי הסביבה אם ימרדו. בחרסים נזכרות הערים ועוד ערים רבות, ועליהם ציורים של שבויים ושלל מלחמה המובאים לפני פרעה המנצח.