מיומנויות חשיבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
המושג עלה לתודעה בעקבות [[הטקסונומיה של בלום]] ו[[תאוריית האינטליגנציות המרובות]] של [[הווארד גרדנר]].
 
==הצורך במיומנויות החשיבה==
הצורך במיומנויות חשיבה נובע מהמגבלות של וה[[מוח]] והמחשבה האנושיים.
החשיבה ה[[מודעות|מודעת]] מתבססת על [[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]]. זיכרון העבודה יכול להכיל מידע שהועבר אליו מה[[זיכרון חושי|זיכרון החושי]] ומידע שנשלף מה[[זיכרון לטווח ארוך]]. כך הוא מאפשר לעשות אינטגרציה בניהם ולהעביר את המסכנות לזיכרון ארוך הטווח לצורך שימוש עתידי. עם זאת, הקיבולת של זיכרון העבודה מוגבלת. הוא יכול להכיל [[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים|כשבעה]] יחידות מידע בו זמנית בלבד{{הערה|שם=אבולוציוניים|שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.}}.
 
מגבלת הקיבולת של זיכרון העבודה יוצרת את הקושי לעבד מספר רב של פרטי מידע בו זמנית ולפתור בעיות מורכבות{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
עם זאת, ניתן לשתמש במיומנויות חשיבה בכדי להתגבר על מגבלה זו. לדוגמה: אחת הדרכים להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (chunk){{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
דרך נוספת לפתרון בעיות מורכבות היא על ידי פירוקן לבעיות משנה, כך שניתן לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
 
==מיומנויות חשיבה בחינוך==