גומא פפירוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תעשיי\1, \1 |
הרחבה- הוספת פסקה 'הגומא ביהדות' |
||
שורה 15:
גומא הפפירוס נפוץ בצפון [[אפריקה]]; ב[[סודאן]], [[בנין]], [[מצרים]] ו[[אוגנדה]] ומופיע גם ב[[סיציליה]] וב[[ישראל]].
הגומא שימש בעבר כחומר גלם להכנת גליונות של נייר ה[[פפירוס]]. הצמח היה שכיח במצרים העתיקה וממנו הפיקו את הנייר הקדום. פפירוס קדום נמצא במצרים כבר מהאלף השלישי לפנה"ס, והוא שימש חומר הכתיבה העיקרי בעולם הקדום עד לתקופת ימי הביניים המוקדמים. הממצא הבוטני- ארכיאולוגי ממצרים כולל מאות דגימות וממצאים של גמא הפפירוס עד למאות [[המאה ה-8|השמינית]]-[[המאה ה-9|תשיעית]] לספירה
בישראל גדל הצמח בגדות נחלים אחדים ב[[שפלת החוף]], ובעיקר ב[[ימת החולה]]. סביב צמח זה התפתחה תעשייה של כלים שונים, כמו מחצלאות, והוא שימש רבות לצרכים אלה כפי שנזכר בספרות [[חז"ל]] ובמקורות [[ימי הביניים]] עד לעת החדשה{{הערה|שם=צמחי|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב, עמ' 218}}. כיום, גומא הפפירוס הגדל בר בישראל הוא [[צמח מוגן]] על פי חוק{{הערה|[http://parks.org.il/sigalit/muganim.pdf אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005]}}.
==הגומא ביהדות==
ה'גמא' נזכר ארבע פעמים במקרא כצמח מים מובהק: "היגאה גמא בלא בצה" (איוב ח יא). הוא נזכר גם בסמיכות ל'קנה' (ישעיהו לה ז). היו מתקינים ממנו כלים שונים, כמו 'תבת גמא' (שמות ב ג) וסירות : "השולח בים צירים ובכלי גמא על פני מים" (ישעיהו יח ב). על פי תרגומים ופירושים קדומים, הגמא הוא שם קיבוצי לצמחי מים שונים כמו Juncus ו-Scirpus (אגמון), ושם מיוחד לגמא הפפירוס, צמח המים שהיה שכיח במצרים התחתונה והיווה את סמלה<ref>[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב, עמ' 218</ref>.
==קישורים חיצוניים==
| |||