אלקטרוקרדיוגרם – הבדלי גרסאות

פריצת דרך ברישום הפעילות החשמלית של הלב הגיעה כאשר [[וילם איינטהובן]], שפעל ב[[ליידן]], [[הולנד]], השתמש ב[[גלוונומטר מיתר]] שהמציא בשנת 19011895. מכשיר זה היה רגיש הרבה יותר מהאלקטרומטר שבו השתמש וולר ומהגלוונומטר שהומצא בנפרד בשנת 1897 על ידי המהנדס הצרפתי קלמן אדה. איינטהובן לא השתמש באלקטרודות המודבקות על גוף הנבדק, אלא הטביל את גפיהם של נבדקיו במכלים עם תמיסות מלח שמהן נרשם האק"ג. איינטהובן נתן את השמות לגלים השונים שראה בתרשים ותיאר את המאפיינים האלקטרוקרדיוגרפיים של מספר מחלות לב וכלי דם. בשנת 1924 זכה ב[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על תגליתו.