יצחק טריואקס – הבדלי גרסאות

הוא הרבה לכתוב עבור הציבורי היהודי בפולין על ארץ ישראל ו[[היישוב]]. בשנת [[תרע"ז]] פרסם ספרון בשם "אונזערע פּיאָניערען אין ארץ-ישראל" ('[[חלוציות|חלוצינו]] בארץ ישראל'), בהוצאת "מרכז הצעירים" (ארגון הגג של [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות הנוער הציוניות]]), ובשנת [[תרע"ט]]-[[1918]] פרסם ספר מידע ו[[תעמולה]] בשם "האנד-בוך פון ארץ ישראל" ('ספר כיס על ארץ ישראל'), בהוצאת ההסתדרות הציונית בוורשה (מהדורה שנייה, מורחבת, ראתה אור ב[[תרצ"ג]]-[[1932]]), שהגיע לתפוצה רחבה בחוגים רחבים ביהדות פולין.{{הערה|שם=תדהר|{{תדהר|3|1527}}.}}{{הערה|{{מעריב||א. י. טריוואקס|1952/06/05|00320}}.}} היה פעיל בעבודת התרבות של מרכז הצעירים, ועם ייסוד המשרד הארץ ישראלי בוורשה לאחר המלחמה כיהן כ[[מזכיר]]ו הראשון. כמו כן שימש זמן-מה כמזכיר המדור המקצועי באגודת הסופרים העיתונאים היהודים בוורשה.

 

 

בשנים [[תרע"ט]]-[[1919]] עד [[1920]] ערך והוציא ירחון מאויר לענייני ארץ ישראל בשם "אַלטניַילאנד" (כשם [[אלטנוילנד|ספרו של הרצל]]), שנועד להכיר ליהודי פולין את החיים בארץ. במהלך שנת [[תרפ"ה]] חידש את הוצאתו, כדו-שבועון שהופיע בצורה מוגדלת. העיתון הופץ בעשרות אלפי עותקים.{{הערה|שם=תדהר}} בראשית [[שנות ה-20]] ייסד הוצאת ספרים עברית בשם "תל אביב" ועסק סיטונאי להפצת ספרים. בהוצאה ראו אור בין היתר [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] לידיעת הטבע והיסטוריה וספרי קריאה עבור בתי הספר העבריים.

בשנת [[תרצ"ח]]-[[1938]] פורסם מפעלו הספרותי הגדול: "ספר מאה שנה: אנשי מופת וחלוצים ראשונים בארץ ישראל במשך מאה שנה ומעלה", פרי עבודה של שנים, שערך עם [[אליעזר שטיינמן]], בהשתתפות [[יעקב יערי-פולסקין]].

 

 

בנו {{נזכור|בנימין טריואקס|91000}} התגייס ל"{{ה|הגנה}}", [[מתנדבי היישוב|התנדב לצבא הבריטי]] במלחמת העולם השנייה והגיע לשרת ב{{ה|בריגדה היהודית}}, ובדצמבר [[1947]] התגייס ל[[חטיבת אלכסנדרוני]] ושירת כקצין-תחבורה. נפל בכיבוש [[טנטורה]] במאי [[1948]]. (בטנטורה הוקמה [[אנדרטה|אנדרטת]] הנצחה בתכנונו של יצחק טריואקס.{{הערה|1=[http://www.alexandroni.org/site.php?monument=tantura האנדרטה בטנטורה], באתר חטיבת אלכסנדרוני.}}){{ש}}

בנו גבריאל טריואקס, ששירת כמפקד פלוגה ב[[מלחמת העצמאות]], היה עורך לילה בעיתון "[[הארץ]]". הוא המשיך את פעילותו של אביו כמשווק הראשי של האנציקלופדיה העברית, והפיץ את [[אנציקלופדיה בריטניקה]] האנגלית בארץ. עם פטירתו ב-[[1975]] המשיך את פעילותו בנו יצחק, וכעבור שלוש שנים הצטרף אליו אחיו ביני (בנימין). עם דעיכת עסקי ההפצה, ייסדו השניים בשנת [[1985]] עם דודם משה טריואקס{{הערה|כרמית ספיר-ויץ, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/903/142.html המשכיות בעלילה: מו"לות משפחתית], [[nrg מעריב]], 14 ביוני 2009.}} (בנו הצעיר של יצחק) את [[הוצאת מטר]] (השם הוא [[ראשי תיבות]] של "'''מ'''שפחת '''טר'''יואקס"), שבשנותיה הראשונות התמחתה בספרי ניהול והדרכה – תחום שלא היה מפותח אז בארץ.{{ש}}

בנו משה טריואקס היה עיתונאי ב"[[ידיעות אחרונות]]" וב"[[במחנה]]", ומשם הגיע לעיסוק ב[[יחסי ציבור]] ובשנת [[1962]] ייסד את משרד "טריואקס יועצים ליחסי ציבור".{{הערה|1=[http://www.triwaks.co.il/CompnyProfile-managmentHEB.asp אודות החברה: ההנהלה], באתר טריואקס יועצים ליחסי ציבור; [http://directors.dundb.co.il/Details/Director.aspx?id=40DvDNyg5L2uHvbBpGMNSw%3D%3D&name=%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%A1+%D7%9E%D7%A9%D7%94 טריואקס משה], באתר הדירקטורים; אלה ברייר, [http://www.ice.co.il/article/view/270639 והגדת לבתך: ב'טריואקס יועצים ליחסי ציבור' חוגגים בקרוב יובל - עסק משפחתי], אייס, 20 באפריל 2011.}}