הבדלים בין גרסאות בדף "בלדה מס' 1 בסול מינור, אופוס 23"

תבנית עריכה לא שכתוב
מ (נדרש שכתוב (ראו סיבה))
(תבנית עריכה לא שכתוב)
{{עריכה}}
{{שכתוב|לא מובן לקהל הרחב, חוסר בקישורים פנימיים, מבולגן}}
 
'''הבלדה הראשונה של שופן אופוס 23 בסול מינור''', היא יצירה שכתב [[שופן]] בשנים 18351836-361835 במהלך שנותיו הצעירות יחסית. ביצוע ממוצע של הבלדה נמשך בין כ88 עד ל1010 דקות. הבלדה נחשבת קשה מאד לביצוע, ודורשת רמה טכנית גבוהה מאד.
 
היצירה מתחילה במין מבוא, שבמהלכו יד ימין ושמאל מנגנות סוג של ארפג' של אקורד לה במול מז'ור באוקטבות שונות. לאחר מכן מופיע קטע שבו מנגנים את אקורד סול מינור, לה מינור חצי מוקטן, מי מזו'ר ורה מז'ור. הקטע מתפתח ומגיע לסוג של אלתור מהיר מאד ביד ימין, שמיד לאחריו מתחיל שופן בהצגת נושא חדש. הוא בנוי בצורה כזו שיד ימין מנגנת אוקטבה ועוד שלושה צלילים, בעוד שיד שמאל מנגנת שני אקורדים שבכל פעם אקורד השניה מוריד את אחת הדרגות שלו בטון או חצי טון. לאחר פיתוח קצר, מופעים ארפג'ים מהירים מאד של סול מינור ביד ימין, שבצורה יפה מגיעים לבסוף למלודיה יפה בסולם מי במול מז'ור. הפיתוח מטע ארוך ולאחריו מגיעים לקטע זהה לנושא הראשון בבלדה פרט לכך שהוא כתוב בלה מינור, ושהסזיום שלו מעט שונה, ומביל למלודיה שהייתה בסולם מי במול מז'ור, אך בסולם לה מזו'ר ובאוקטבות. לבסוף הוא מתחיל לקרוס לתוך ארפג' אקורד מוקטן ביד ימין בקלידים נמוכים יחסית שמתחיל לאט לאט לעלות עד שוהא יורד שוב, אך הפעם בסולם. המלודיה חוזרת כאן שוב במי במול מז'ור אך בשינוי קל, ולאחר מכן חוזר שוב הקטע ההתחלתי שהופיע בסול מינור ולאחר מכן בלה מינור, נאמנן לסולם המקור, אלא שלפתע הקטע מתפתח לקטע בלתי צפוי של סקסטות מקבילות שמוביל לקדנציה של הפרק, שבה מוצגים אקורדים בסול מינור בהיפוכים שונים ולאחר מכן אקורדים של לה במול. לבסוף הקטע קורס בעזרת אקורדים של יד ימין ויד שמאל, ש "רודפים" אחד אחרי השני, עד שיד שמאל מנגנת אוקטבת רה רה ומתחיל סולם כרומטי מסול מאד נמוך עד לקלידים הגבוהים של הפסנתר. המנגינה יורדת שוב הפעם ב "אלתור" מהיר מאד של יד ימין שהופך אחרי 3 אוקטבות לסולם סול מינור הרמוני יורד. מיד לאחר מכן יד שמאל וימין מנגנות שתהין סולם סול מינור מלודי שמסתיים בצלילם הגבוהים. היצירה חוזרת ללא ירידה לאקורדים של סול מינור בהיפוך קוורט סקסט באוקטבה נמוכה. אחר כך שישה צלילם קצרים מנוגנים בשתי היידים, והמנגינה עולה שוב בסול מינור מלודי אך הפעם המרווח בין היידים הוא דצימה ולא אוקטבה כמו בעלייה הראשונה. לבסוף כל יד מנגנת אוקטבה של סולם כרומטי שהולך מסול עד סול, ולאחר אקורד בהיפוך סקסט מנוגנים שלושה סולים, באוקטבה נמוכה שמסיימים את הבלדה.