קניבליזם (ביולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
[[File:Female mantis devouring male So Calif.jpg|thumb|נקבת [[גמל שלמה]] טורפת את בן זוגה]]
[[File:Cannibalization(silk spider).jpg|thumb|נקבת עכביש ממשפחת Nephilidae {{אנ|Nephilidae}} טורפת את בן זוגה]]
[[File:CoccinelleAsiatiqueLilleMai 2008.jpg|thumb|זחלי [[מושיתיים|מושית]] טורפים זחלים או גלמיםוגלמים של בני מינם]]
'''קניבליזם''' (Cannibalism) היא תופעה בה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם.
קניבליזם בין [[בעלי חיים]] נפוץ ב[[מין (טקסונומיה)|מינים]] רבים. בעבר נהוג היה לחשוב שקניבליזם הוא נדיר בטבע (למעט במיני [[דג]]ים מסוימים), ושהתופעה מתפתחת רק במצבים קיצוניים כגון שבי או מחסור חמור ב[[מזון]]. כיום מכירים בכך שהתופעה נפוצה, ובתנאיםובמינים מסוימים היארבים [[ברירה טבעית|נבררתנבררה]] כחלק ממחזורבלתי החייםנפרד שלממחזורי המיןחייהם. לעתים קניבליזם חשוב לשם הישרדותן של קבוצות פרטים ואף של [[אוכלוסייה (אקולוגיה)|אוכלוסיות]], אם כי השפעתה של התנהגות זאת על אוכלוסיות ו[[חברה (אקולוגיה)|חברות]] אקולוגיות הינה מורכבת.
 
ההגדרה הביולוגית הרווחת לקניבליזם כוללת, כאמור: א. הרג של פרט על ידי בן מינו, ב. טריפה של הקורבן. בנוסף, קניבליזם מאופיין לרוב בשתי תכונות נפוצות: קניבלים נוטים להיות גדולים יותר מקורבנותיהם, וקיימת [[תחרות (אקולוגיה)|תחרות]] על משאבי מזון משותפים בין הקניבלים לקורבנותיהם הפוטנציאליים, כך שפעולת הקניבליזם עשויה להנמיך את עוצמת התחרות באוכלוסייה.
שורה 14:
=== דוגמאות ===
* [[ראשן|ראשנים]] של [[סלמנדרה מצויה|הסלמנדרה המצויה]] נוטים לטרוף ראשנים קטנים מהם, ולפעמים אף בגודל דומה. לעתים התנהגות זאת מאפשרת לפרטים ספורים לשרוד ב[[שלולית חורף|בריכות עונתיות]] קטנות, בהן מצאי המזון מועט ונדרש קצב התפתחות מהיר של הראשנים. היעדר קניבליזם עלול לגרום לתמותה של כל אוכלוסיית הראשנים בבריכות כאלה, כאשר הן מתייבשות לבסוף.
* נקבת [[עכביש האלמנה השחורה]], אוכלתוכן נקבת [[גמל שלמה|גמל השלמה]] טורפות לעיתים את הזכר לאחר ההזדווגות. קניבליזם מסוג זה נקרא "קניבליזם [[זוויגי]]" (Sexual cannibalism).
* ב[[שימפנזה]] וב[[אריה|אריות]] הבוגרים עלולים להרוג ולטרוף גורים שאינם קרובי משפחתם.
* נקבת [[גמל שלמה|גמל השלמה]] טורפת לעתים את הזכר לאחר ההזדווגות.
 
* במינים מסוימים הבוגרים עלולים להרוג ואף לטרוף גורים שאינם קרובי משפחתם, דוגמה מפורסמת היא ה[[שימפנזה]] כפי שנצפתה על ידי [[ג'יין גודול]].
== האבולוציה של קניבליזם ==
הגורמים ה[[אבולוציה|אבולוציוניים]] להופעת קניבליזם בחלק מהמינים, אך לא באחרים, הם נושא המצוי במחקר עכשיוי פעיל נרחב ב[[אקולוגיה התנהגותית]] ואבולוציונית, שהחל לצבור תאוצה בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20. הגורמים העיקריים מחולקים על פי השפעתם החיובית או שלילית על שרידתו של הפרט הקניבל ועל הצלחתו הרבייתית.
 
=== יתרונות של קניבליזם ===
'''הערך התזונתי''' של קניבליזם הוא יתרונו המיידי. קיימת סברה שיחסי הכמויות של הערכים התזונתיים (סוכרים, שומנים, חומצות אמינו וכו') המרכיבים את גופו של בעל חיים תואמים בצורה הטובה ביותר לצרכיהם התזונתיים של פרטים אחרים בני אותו המין, מפני שהם בנויים באופן דומה. כמו כן, מינים רבים טורפים רק יצורים הקטנים מהם בהרבה, וטריפת פרט מאותו המין מספקת כמות מזון גבוהה במיוחד באירוע ציד מוצלח אחד.
 
'''דילול האוכלוסיה:''' קניבליזם מעניק יתרון של דילול מקומי של אוכלוסית המין ובכך להפחתת ה[[תחרות (אקולוגיה)|תחרות]] על משאבים משותפים. במילים אחרות, קניבליזם הוא פעולה שמרחיקה מתחרים, בניגוד לטריפה רגילה שלאחריה מספר המתחרים נותר קבוע, אך כמות הטרף הזמין קטנה. יתרון זה הוא עקיף, ומהפחתת התחרות נהנים כלל הפרטים באוכלוסיה, בניגוד לערך התזונתי הגלום בקרבן ממנו לרוב נהנה הקניבל בלבד.
 
'''תחרות הפרעה:''' באוכלוסיות מרובות גדלי גוף (המכילות פרטים בגדלי גוף שונים, לדוגמה כתוצאה מהבדלי גילאים) קניבליזם מתבצע באופן טיפוסי מצד הפרטים הגדולים הטורפים פרטים קטנים מהם. מפחד הקניבליזם, הפרטים הקטנים נותים להידחק מבתי גידול איכותיים, או נוטים להפחית את פעילותם ובכך לצרוך פחות מזון. גורמים אלה מעניקים יתרון תחרותי נוסף לקניבל.
 
'''הפחתת הסיכון לקניבליזם:''' עבור הקניבל הסיכוי שהוא עצמו יפול קרבן לקניבליזם עשוי לפחות. יתרון זה נובע מהעובדה שבעצם הפעולה, הקניבל מרחיק מהאוכלוסיה פרט שעשוי היה לתקוף אותו בהמשך. כמו כן, באוכלוסיות מרובות גדלי גוף, במידה וקניבליזם מספק לקניבל כמות מזון רבה ומאפשר לו לגדול מהר יותר, הסיכוי שלו להצליח בהתקפות קניבליסטיות עתידיות גדל, והסיכוי לטרוף אותו קטן. זוהי דוגמה להתנהגות בעלת משוב חיובי, שנוטה לייצר אוכלוסיות מקוטבות (כלומר, פרטים גדולים גדלים בקצב הולך וגדל, ואילו סיכוייהם של פרטים קטנים לגדול הולכים וקטנים).
 
=== חסרונות של קניבליזם ===
'''סכנת היפגעות:''' פרטים בני אותו המין יכולים להיות בגדלים דומים, ומצויידים במבנה גוף דומה. לכן, במהלך המאבק בין הקניבל לקרבן הפוטנציאלי, הקניבל עלול להפגע ואפילו להיטרף בעצמו. במינים קניבליסטים, סיכון זה לרוב זניח הודות לכך שקניבלים בדרך כלל תוקפים פרטים קטנים מהם בהרבה (לדוגמה, ראשני ה[[סלמנדרה מצויה|סלמנדרה המצויה]]), או המצויים בשלבי חיים חסרי הגנה (לדוגמה, הזחלים והבוגרים של חיפושית הקמח טורפים ביצים וגלמים בני מינם).
 
'''סכנת טריפת שארים:''' במקרים רבים, קניבלים עלולים לטרוף בהסתברות גבוהה את קרובי משפחתם. על-פי תאוריית [[ברירת שארים|ברירת השארים]], הדבר יכול להגביל ואף למנוע את האבולוציה של קניבליזם, מפני שפרטים שנושאים מטען גנטי ([[גנוטיפ]]) הגורם לקניבליזם ידוללו על-ידי עצמם. תהליך זה צפוי להיות בולט כאשר קבוצות של קרובי משפחה מוגבלים לשטח קטן. במינים קניבליסטים רבים נבררו תכונות שונות המפחיתות את הסכנה הזאת, כגון היכולת לזהות שארים ולהימנע מקניבליזם כלפיהם.
 
'''סכנת הידבקות במחלות:''' קיים סיכון הידבקות בכל מקרה של טריפה של בעל חיים החולה במחלה זיהומית או סובל מטפיל. כאשר הטרף החולה והטורף הם בני אותו המין הסיכון גדול יותר, מכיוון ששניהם פגיעים באותה מידה לטפיל. בהרבה מקרים, פרטים חולים הם גם איטיים יותר בתנועתם, חלשים ומתקשים להגן על עצמם, ובכך הסיכוי שלהם ליפול קרבן לקניבליזם גדל.
 
== מודל אקולוגי תאורטי ==