מרד הלגיון הצ'כוסלובקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דוד55 העביר את הדף משתמש:דוד55/בסיס ליורי ליובימוב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מרד הלגיאון הצ'כי''' - מרד הלגיאון הצ'כי נגד השלטון הבושלביקי המהלך שנת [[1918]]-[[1920]]. המרד הסתיים בפיוס ופינוי הלגיאון דרך [[ולדיווסטוק]] ל[[צ'כוסלובקיה]].
==רקע==
הלגיאון הצ'כי הורכב משביי מלחמה ממוצא צ'כי וסלובקי החל לפעול כחלק מצבא רוסי במהלך שנת [[1917]]. עוד במהלך סתיו [[1914]] הוקמה יחידה על בסיס צ'כים שהתגוררו בתחומי [[האימפריה הרוסית]] עוד לפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]]. החל ממרץ [[1915]] הצבא הרוסי החל לקלוט שבויי מלחמה ולקראת סוף 1915 הוקם גדוד רובעים בהרכב של כ-2100 חיילים. לקראת סוף 1916 היחידה גדלה לחטיבה של 3,500 לוחמים בפיקוד צקין רוסי [[קולונל]] ויאצ'סלב טרוייאנוב. במקביל ב[[פברואר]] [[1916]] ב[[פריז]] הוקם וועד לאומי בראשות [[טומאש מסריק]] ו[[אדוארד בנש]].
לאחר [[מהפכת פברואר]], [[ממשלת מעבר הרוסית]] הכירה בוועד לאומי כנציג הצ'כים והסלובקים ברוסיה. במהלך [[מתקפת יוני]], יחידה צ'כית הייתה בחוד החנית של המתקפה ופרצה את החזית. בעקבות ההצלחה, [[לאבר קורנילוב]] הסכים להקמת יחידות נוספות. במאי [[1917]] [[טומאש מסריק]] הגיע לרוסיה ונפגש עם ראשי הממשל הרוסי. באוקטובר [[1917]] היקף היחידות הצ'כיות הגיע ל-39 לוחמים. היחידות היו ממוקמות בשטח [[אוראינה]] המזרחית. בהיוודע ל[[מהפכת אוקטובר]] ראשי הצ'כים הודיעו שהם ממשיכים לתמוך ב[[ממשלת המעבר הרוסית]] ואף השתתפו בקרבות ב[[קייב]] נגד תומכי סובייט המקומיים.
בהתאם לבקשת הוועד הלאומי ממשלת צרפת הכירה בלגיון הצ'כי כחלק של צבא צרפת והוא קיבל פקודה להתכונן למעבר ל[[צרפת]].
==1918==
המבר ל[[צרפת]] היה ניתן לביצוע רק דרך של [[רוסיה]] שהיה תחת שליטה סובייטית. בהתאם לכך, כוחות הלגיון הפסיקו כל פעולות נגד הממשל הסובייטי ואף סירבו לעזור לאוקראינים במאבקם נגד הבולשביקים. בעקבותכך ב-[[16 בפברואר]] [[1918]] טומאש מסריק קיבל הודעה המשממל הסובייטי הוא לא מתנגד למעבר הלגיון ל[[צרפת]]. בעקבות כך, מסריק סירב לבקשות של [[מיכאיל אלכסייב]] ו[[לאבר קורנילוב]] לתמוך במאבקם. במקביל, קצינים ממוצא רוסי בהדרגה הוחלפו בקצינים בממוצא צ'כי-סלבקי.
לאחר חתימת [[הסכם ברסט-ליטובסק]] יחידות הלגיון עזבו את שטח [[אוקראינה]] שברובו עברה לשליטה גרמנית והתמקמו באזור ה[[וולגה]]. כל המאמצים של ראשי הלגיון היו מתרכזים בזירוז מעבר ל[[צרפת]]. הדרך הקצרה הייתה דרך נמלי [[ארכנגלסק]] ו[[מורמנסק]]. אומנם היה חשש שדרך זו תהיה מסוכנת מדי מקרבה לכוחות גרמנים. בסופו של דבר סוכם על העברת הלגיון ל[[ולדיווסטוק]] דרך [[הכרבת הטנס-סיבירית]] ומשם ל[[צרפת]]. ב-[[7 במרץ]] [[1918]] מסריק עזב את רוסיה תוך מתן הנחייה לא להתערב בענייניה הפנימיים.
ב-[[26 במרץ]] [[יוסף סטלין]] חתם על הסכם עם ראשי הלגיון עם הסדרת המעבר הבטוח. היה מתוכנן להעביר 63 רכבות ו-40 קרונות בכל אחד מהם. הרכבת הראשונה יצאה לדרכה ב-[[27 במרץ]] והגיעה ליעד תוך חודש. לקראת מאי [[1918]] יחידות הלגיאון התפזרו לאורך כל מסילת הברזל הטרנס-סיבירית באורך של אלפי קילומטרים.
לקראת קיץ [[1918]] [[הצבא האסום]] ו[[הצבא הלבן]] היו רק בתחילת התארגנותם לכן הלגיון הצ'כי היה כוח צבאי מאורגן יחיד בשטח.
| |||