החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנית, אוכלוסייה, ביטחו\1, נורבגי, בינלאומי
שורה 1:
'''החלטה מספר 1325''' של [[מועצת הביטחון|מועצת הביטחון של האו"ם]] מיום 31.10.2000 ("החלטה 1325"), מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבין-לאומיתהבינלאומית.
החלטה זו שנתקבלה לאחר שנים רבות, עקובות מדם, הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל המשפט הבינלאומי להסתכל על חוויותיהן של נשים ונערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט מגדרית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת על נשים, נערות (וילדים) במצבים כגון דא. החלטה 1325 מהווה את המסמך הרשמי הראשון של מועצת הביטחון שדרש מהצדדים המעורבים בסכסוכים אלימים לכבד [[זכויות נשים]] ולתמוך בשיתוף וייצוג נשים בתהליכי משא ומתן [[שלום|לשלום]] ובפתרון [[סכסוך|סכסוכים]].
את ההחלטה יזמה שרת החוץ של [[נמיביה]] בעת שכיהנה כראש המועצה לביטחון של האו"ם, לאחר עבודת לובי של ארגוני נשים, שבראשם יוניפם (UNIFEM).
בעקבות החלטה זו, גיבשו 23 מדינות ברחבי העולם תכניות פעולה לאומיות (National Action Plans) להטמעת עקרונות החלטה 1325 , ובכללן [[ארצות הברית]], [[בוסניה]], [[ליבריה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[ספרד]], [[נורווגיהנורבגיה]] ו[[הפיליפינים]]. [[מדינת ישראל]] הייתה המדינה הראשונה בקרב חברות האו"ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונות החלטה 5231 , אולם עד שנת 2012 טרם אימצה תכניתתוכנית פעולה לאומית בנושא.
 
==עיקרי ההחלטה==
שורה 11:
'''הסוגיה השלישית''', קשורה בהכרה ביכולתן של נשים ובתרומתן הפוטנציאלית הייחודית לפתרון סכסוכים ארוכי שנים.
 
==חשיבות החלטת מועצת בטחוןביטחון של האו"ם==
ייחודה וחשיבותה של ההחלטה נובעות לא רק משינוי ברמה הבינלאומית כי אם משינוי יומיומי אשר היא מצליחה לחולל ברמת השטח במקומות השונים בעולם ובפעילות המבורכת שהחלה בעקבותיה על ידי תנועות נשים וארגוני [[זכויות אדם]], הפועלים להשתמש בה על מנת להביא פתרונות ולקדם את הנושאים שהועלו בה, ברמת השטח. כאן מתחברים להם פמיניזם עם עבודה לזכויות אדם ואכיפת החוק ההומניטארי הבינלאומי.
החלטה 1325, מעלה לשיח הציבורי את סוגיית האלימות על רקע מגדרי בזמן [[מלחמה]] ומעל הכל מדגישה את החובה בייצוגן של נשים בכל העניינים הנוגעים להן ובשיתופן בחיפושים אחר פתרונות צודקים למניעת סכסוכים וכן יישוב ושיקום של מדינות לאחר סכסוכים. כל זאת מתוך הבנה עמוקה כי לנשים נקודת מבט ייחודית, חיונית ובעלת ערך רב, אשר חייבת להישמע בעת קבלת החלטות הנוגעות לציבור הרחב בכלל ולנשים בפרט וחייבת להוות חלק בלתי נפרד מדרך קבלת ההחלטות.
שורה 27:
"בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, [[ראש הממשלה]], [[שר]], [[סגן שר]] או [[מנהל כללי]] של [[משרד ממשלתי]] (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". הדבר התאפשר באמצעותן של חברות הכנסת [[יולי תמיר]] ו[[אתי לבני]] שהובילו את הצעת החוק וארגון "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה.
 
בדברי ההסבר לחוק כפי שמופיעים בהצעות חוק - [[הכנסת]] 78, ח' באייר התשס"ה, 17.5.2005 המתייחסים לחשיבות ייצוג הולם לנשים בצוותים לעיצוב מדיניות לאומית: "הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4) (ייצוג הולם בעיצוב מדיניות לאומית), התשס"ה- 2005, המתפרסמת בזה, באה לתת ביטוי לערכיה השוויוניים של מדינת ישראל. הנשים מהוות רוב באוכלוסיהבאוכלוסייה הישראלית ועליהן ליטול חלק בהכרעות בנושאים הקשורים למדיניות לאומית, ובדרכים לפתרון הסכסוכים המדיניים ש[[מדינת ישראל]] נתונה בהם".
 
==קישורים חיצוניים==