מרד הלגיון הצ'כוסלובקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 11:
המבר ל[[צרפת]] היה ניתן לביצוע רק דרך של [[רוסיה]] שהיה תחת שליטה סובייטית. בהתאם לכך, כוחות הלגיון הפסיקו כל פעולות נגד הממשל הסובייטי ואף סירבו לעזור לאוקראינים במאבקם נגד הבולשביקים. בעקבותכך ב-[[16 בפברואר]] [[1918]] טומאש מסריק קיבל הודעה המשממל הסובייטי הוא לא מתנגד למעבר הלגיון ל[[צרפת]]. בעקבות כך, מסריק סירב לבקשות של [[מיכאיל אלכסייב]] ו[[לאבר קורנילוב]] לתמוך במאבקם. במקביל, קצינים ממוצא רוסי בהדרגה הוחלפו בקצינים בממוצא צ'כי-סלבקי.
לאחר חתימת [[הסכם ברסט-ליטובסק]] יחידות הלגיון עזבו את שטח [[אוקראינה]] שברובו עברה לשליטה גרמנית והתמקמו באזור ה[[וולגה]]. כל המאמצים של ראשי הלגיון היו מתרכזים בזירוז מעבר ל[[צרפת]]. הדרך הקצרה הייתה דרך נמלי [[ארכנגלסק]] ו[[מורמנסק]]. אומנם היה חשש שדרך זו תהיה מסוכנת מדי מקרבה לכוחות גרמנים. בסופו של דבר סוכם על העברת הלגיון ל[[ולדיווסטוק]] דרך [[
ב-[[26 במרץ]] [[יוסף סטלין]] חתם על הסכם עם ראשי הלגיון עם הסדרת המעבר הבטוח. היה מתוכנן להעביר 63 רכבות ו-40 קרונות בכל אחד מהם. הרכבת הראשונה יצאה לדרכה ב-[[27 במרץ]] והגיעה ליעד תוך חודש. לקראת מאי [[1918]] יחידות הלגיאון התפזרו לאורך כל
לקראת קיץ [[1918]] [[הצבא האדום]] ו[[הצבא הלבן]] היו רק בתחילת התארגנותם לכן הלגיון הצ'כי היה כוח צבאי מאורגן יחיד בשטח. בנוסף לכך, בהתאם להסכם שגובש צ'כים היו צריכים להעביר חלק מהנשק שברשותם לסובייטים.
| |||