אברהם לנדא – הבדלי גרסאות

* בנו הגדול רבי '''[[זאב וולף לנדא]]''' (נפטר: [[י"א באלול]] [[תרנ"א]]) - שימש כאדמו"ר ב[[סטריקוב]]. היה חסיד של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' באייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקוב ולאחר מכן בטשכנוב. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מנדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.

* בנו השני רבי '''דב בעריש לנדא''' (נפטר: [[כ"ה בסיוון]] [[תרל"ו]]) - שימש כאדמו"ר ב[[ביאלה]]. היה חסיד של רבי [[יצחק מוורקא]] ושל בנו [[מנחם מנדל קאליש|רבי מנדל]]. היה מהדוחפים להכתרת רבי מנדל שהיה נחבא אל הכלים בחיי אביו וכמעט שלא הכירוהו. לאחר פטירת רבי מנדל מוורקא, בשנת [[תרכ"ז]], הלכו רוב חסידיו (שנמנו באלפים) לרבי דב בעריש ומיעוטם לבנו של רבי מנדל, רבי שמחה בונים קאליש מאוטוואצק (אוטבצק). היה עורך שולחנות גם בימי חול ומדבר דברי תורה לרוב, בהם היה לעתים מבאר את אמרותיו הקצרות של רבו רבי מנדל. דברי תורתו הודפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב". אביו כינהו "בני הנבון". לאחר פטירתו פנו חסידיו לרבי יחיאל דנציגר מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא (שכיהן כאדמו"ר לחסידי וורקא אחרי פטירת רבי יצחק), ולאחר פטירתו של רבי יחיאל פנו לבנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, בשנת [[תר"ע]], חלק מחסידיו פנו לאחיו רבי שמואל צבי (ה"תפארת שמואל") וחלק אחר פנו לרבי '''אהרן צבי''' בנו של רבי דב בעריש, שהיה חסידם של האדמו"רים הראשונים מאלכסנדר. ב[[ז' בסיוון]] [[תר"ע]], מספר חודשים לאחר שקיבל את ההנהגה נפטר רבי אהרן צבי ואת מקומו ירש אחיו רבי '''אלימלך מנחם מנדל''', אבי [[חסידות סטריקוב]]. בנו של רבי אהרן צבי, רבי '''מנחם מנדל''', החל לשמש לאחר פטירת אביו כאדמו"ר, תחילה ב[[סודלובצה]] (סלדוביץ), ובשנת [[תרפ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]]. נפטר ב[[ב' באלול]] [[תרצ"ז]].

* בנו רבי '''[[רפאל לנדא]] מז'דטנסקה-וואלע''' - סירב לקבל על עצמו רבנות או אדמו"רות, אך פתח בית מדרש עצמאי ב[[ורשה|וורשה]].

* בתו מרים - אשת רבי '''בועז זונאבנד'''. בנם רבי '''רפאל משה זונאבנד''' היה תלמידו וחניכו של סבו רבי אברהם מטשכנוב. בסוף ימיו שימש רבי רפאל משה כאדמו"ר בטשכנוב. נפטר ב[[י' באייר]] [[תרס"ה]].

* בתו בריינדל - לאחר פטירת אחותה אסתר נישאה לבעלה יוסף מלבסקי. לאחר פטירתו נישאה לרבי '''שמואל [[שינובה|שינעווער]]''', מחבר הספר "רמתיים צופים" (שבו כתב דברי תורה וסיפורים מרבותיו רבי [[שמחה בונים מפשיסחא]], רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], רבי [[יצחק מנישכיז]] ורבי [[שלמה לייב מלענטשנע]]).