חיים מרדכי רולר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1ווינה, ווינה, השואה, בודפשט, בוקרשט
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 40:
במקרה אחר של החייל היהודי מטרגו-ניאמץ, אברהם מובשוביץ, פסקו בשלב מסוים מכתביו מהחזית, ולאחר שהסתיימה המלחמה וחפציו האישיים נשלחו בדואר למשפחתו, היו בטוחים בני המשפחה כי נהרג בקרבות. רעייתו התאבלה עליו ובנו הקטן החל לומר [[קדיש]]. האישה פנתה לרב רולר לקבל להינשא. לאחר הפצרות רבות החליט להתירה והחל לכתוב את ההיתר. לאחר שורות אחדות נשבר קולמוסו. בפעם השנייה באו בני המשפחה עם כלי כתיבה כדי למנוע תקלה נוספת. הרב רולר סיים את כתיבת היתר, אך לפני שחתם פגעה ידו בקסת הדיו והדיו נשפך על ההיתר והשחיתו. כשראה זאת קבע: כי לא ייתן היתר. לאחר כמה חודשים חזר מובשוביץ לביתו וסיפר שנשבה בידי האויב.
 
לאחר השואה היה עסוק בהשגת היתר נישואין של גברים ששרדו ונשותיהם נלקחו ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. הוא הקים למטרה זו בית דין מיוחד בבודפשט, שם התגורר אז, תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה". הוא היה נשיא "ועד הרבנים" שהוקם לעניין זה ב[[ארד (עיר)|ארד]]. הוא הדגיש בפסק הדין שניתן להתיר בתנאי שישנה עדות של עדים כשרים שהאישה נשלחה ב[[סלקציה]] באושוויץ לצד שמאל להמתה ב[[תא גזים|תאי הגזים]], ובתנאי "שיקבלו הבעל והאשה (שעומד לישא עכשיו) בחרם, בנדר ובשבועה ויתחייבו בע"פבעל פה ובכתב" שאם האישה בכל זאת נותרה בחיים ותחזור, יהיה אסור לבעל לחיות עם אחת מהן עד שייתן גט למי מהן שיחפוץ.
 
בריאיון לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ו]] שערך עימו בבוקרשט מ' רודיק, כתב העיתון הרומני "רנאשטריה נואסטריה" (התחייה שלנו"), אמר הרב רולר: {{ציטוטון|אף שאין בכוחנו הדל לפתור בעיות קשות מן הסוג שהעמידו בפנינו התוצאות הטרגיות של השואה, אסור לישב בחיבוק ידיים, ומוטל עלינו לפעול לישע השרידים כמיטב יכולתנו למען לא תכבה גחלת ישראל.}}