האדם הסביר – הבדלי גרסאות

==הבעייתיות בהגדרת האדם הסביר==

בפסקי דין לגבי "קינטור" (התגרות באדם והבאתו לידי עשיית מעשה יוצא דופן)- פרט למקרים ספורים שבהם הכיר בית המשפט בטענת הקינטור, נצברת בפסיקת בית המשפט העליון רשימה הולכת ומתמשכת של התעללויות מכל סוג, ובכולם חוזר בית המשפט ומורה פעם אחר פעם כי האדם הסביר על כל חולשותיו ופגמיו לא היה עלול אפילו להיתקף באותה חמת זעם הנגמרת במותו של הקורבן.<ref>י' שחר, '''האדם הסביר והמשפט הפלילי''', הפרקליט, ל"ט 78, עמ' 90-91</ref>.

<br /> פסק דין נוסף (העוסק בדין האזרחי, להבדיל מהמשפט הפלילי ממנו נתנו הדוגמאות עד כה) הוא פסק דין בו עסק בית המשפט העליון בערעור על תביעת פיצויים שהגישה נוסעת ברכב נגד נהג הרכב מכיוון שבעת הנהיגה נתקל הנהג בכלב שירד לפתע לכביש ובכדי למנוע פגיעה בכלב- הסיט הנתבע את מכונית ועלה על אי תנועה וכתוצאה מכך נפגעה התובעת. בית המשפט קבע כי הסתת המכונית היא "פעולה אינסטנקטיבית" אך למרות זאת פסק כי הנתבע היה רשלן משום ש"גם בתנאי דחק חייב נהג לפעול באותו אופן בו שבו נהג סביר היה נוהג במקומו... יש ותגובה אינסטנקטיבית היא סבירה בנסיבות המקרה, ויש ותגובה אינסטקטיבית אינה סבירה בנסיבות המקרה"<ref>ע"א 732/77 '''יוסף נ' אדלר''' (פ"ד ל"ד[2] 414), השופט ברק, עמ' 415)</ref> כלומר, ישנן תגובות שעל אף שהן אינסטקטביות אל לו לאדם הסביר לעשותן<ref>הגדרה זו עוררה ביקורות, לדוגמה אצל שנרב נ' [http://woland.ph.biu.ac.il/php/general/art.php?lang=heb&l_id=art_bar ריקנות האנליטי] עמ' 7</ref>.

 

== הערות שוליים ==