אפק (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

יסודו של [[קיבוץ]] אפק בגרעין של תנועת [[הקיבוץ המאוחד]] שהוכשר ב[[יגור]] והתיישב בחולות [[קרית חיים]] בשנת [[1935]]. עם פרוץ השביתה הערבית בשנת 1936 נכנסו חברי הקיבוץ לעבודה ב[[נמל חיפה]] והעבירו אותה לידיים יהודיות. בשנת [[1938]] החלו חברי הגרעין לעבד את אדמות "עיר המפרץ" שהוחכרו מחברת [[הנוטע]]. במאי [[1939]] הקימו חברי הקבוצה יישוב [[חומה ומגדל]] בשם "משמר הים", כחמישה קילומטרים דרומית ל[[עכו]]. ליישוב משמר הים הוקצו 600 דונם ל[[דיג]] ימי בחוף הים וכן 2,000 דונם ל[[חקלאות]] באדמות [[עמק זבולון]], דרומית ל[[כביש 85|כביש עכו-צפת]]. מספר חברים של הקבוצה הוכשרו למלאכת הדייג על ידי [[הסוכנות היהודית]] ובמאי 1940 הקימו ביחד עם חברי [[שדות ים]] מחנה אהלים של דייגים עבריים בחוף [[קיסריה]]{{הערה|{{דבר||קבוצת דיגים בקיסריה|1940/05/16|00614}}}}. בתחילת שנת [[1941]] הוחל בבניית הקבע של קיבוץ משמר ים{{הערה|{{דבר||בהכון ביתנו על חוף ימים|1941/02/20|00116}}}} ועם פינוי הנקודה הזמנית בקריית חיים היא הועברה לידי קיבוץ [[החותרים]]{{הערה|{{דבר||קבוצת החותרים - לקראת התיישבות|1945/11/06|00423}}}}. בתחילת 1943 בקשו חברי משמר הים משלטונות המנדט להחכיר להם שטח בקרבת היישוב אולם תביעתם נדחתה והשטח הוחכר לתחנת נסיונות בעכו ולערבים{{הערה|{{דבר||סגן המושל ב"משמר הים"|1943/04/18|00203}}}}. בשנת 1944 הוקם במשמר הים באר מים להרחבת אספקת המים לקיבוץ{{הערה|{{דבר||מה עשתה הסוכנות היהודית להרחבת ההתיישבות החקלאית|1945/02/21|00206}}}}.

 

 

בטיוטות הראשונות של תוכנית החלוקה היה אמור הקיבוץ להשאר מחוץ למדינה היהודית. אולם בעקבות תיקונים שנעשו בתוכנית הוכללה אפק בגבולות החלוקה{{הערה|שם=מעבר}}. בתחילת [[מלחמת העצמאות]], ב-14 בינואר [[1948]], הותקף הקיבוץ על ידי כוחות דרוזיים שהגיעו ממזרח, אולם ההתקפה נהדפה בעזרת מחלקה של ה[[פלמ"ח]] וכוחות של הצבא הבריטי. אחד ממגיני המקום נהרג ואחר נפצע{{הערה|{{דבר||כנופית מרצחים התקיפה שומרים בשדות משמר הים|1948/01/14|00114}}}}. מערבית לקיבוץ על כביש, בצומת עין אפק ישב [[הלגיון הירדני]] ובגלל הקרבות פונו הילדים וחלק מן החברות לקיבוץ [[גבת]]. עד אפריל אותה שנה הגיעו גם שאר חברי הקיבוץ לאתר הקבע הנוכחי.