בלטו – הבדלי גרסאות

בינואר [[1925]], עשרות ילדים ומבוגרים מתו בעיר [[נום]]. רופאי נום גילו כי מדובר במחלת ה[[דיפטריה]]. בנום לא היההייתה התרופה נגד המחלה, והדרך היחידה למנוע את התפרצותה, היה להביא את התרופה מ[[אנקורג']], כאשר המרחק בין אנקורג' לנום הוא כ-1,600 קילומטרים.

לא הייתה דרך להעביר את התרופה מאנקורג' לנום מלבד באמצעות צוותי [[מזחלת כלבים|מזחלות כלבים]]. התרופה הועברהועברה ברכבת מקורגמאנקורג' לעיר ננאנה, השוכנת כ-1,100 קילומטרים מנום. יותר מעשרים רוכבי מזחלות כלבים השתתפו בהעברת התרופה, כאשר כולכל אחד מהם העביר את התרופה מעיר לעיר לרוכב הבא בתור במסע. בחוץ שררה [[ויסקול|רוח חזקה]] והטמפרטורה הייתה -31 מעלות צלזיוס.

ב-[[2 בפברואר]] 1925, רוכב מזחלות השלג הנורבגי גונאר קאסן קיבל את התרופה ונסע עמה לנום. קייסן היה צריך להעביר את התרופה לסייפטי פורט ולרוכב שנקרא רוהן שהמתין במקום. הכלב שהוביל את מזחלתו של קאסן היה בלטו.