גז פחמימני מעובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיקום |
|||
שורה 19:
כיום מרבית כלי הרכב מונעים באמצעות [[מנוע בעירה פנימית|מנועי בעירה פנימית]], אשר הדלק העיקרי שלהם הוא [[בנזין]] או [[סולר]]. לאור עלות ההסבה הראשונית ומחירו הנמוך משמעותית של הגפ"מ בתחנת הדלק, ההערכות הן כי כלי הרכב הממונעים בגפ"מ הם בדרך כלל רכבים בעלי נסועה גבוהה יחסית. מקובל לחשב כי כדאיות הסבת הרכב לשימוש בגפ"מ הוא קו 20 אלף הק"מ (ללא תלות במועד חציית קו זה).
# חלק מהמערכות גורמות לאיבוד קל של עוצמת מנוע, בשיעור של בין 4% ל-12%, אך ישנן גם מערכות מתקדמות שאינן מאבדות עוצמה כלל, כיוון שתהליך השריפה בהן יעיל יותר משריפת הבנזין. מערכות אלה, יכולות ליצור עוצמת הנעה גבוהה יותר מבנזין אם הן מכוונות לכך, אך כיוון כזה אינו מומלץ שכן הוא יבוא על-חשבון הגדלה בפליטת המזהמים.
# התקנת מכל גז ברכב פרטי משפחתי, מתבצע בתא המטען וגוזל חלק מנפחו.
שורה 25:
#גפ"מ אוטומוטיבי בוער בעירה נקייה יותר מבנזין, ומנועים השורפים גפ"מ פולטים פחות חלקיקים. גפ"מ גם בטוח יותר במקרה של תאונה.
===כלי רכב מונעי גפ"מ בעולם===
חניית כלי רכב ממונעי גפ"מ בחניונים תת-קרקעיים מהווה סוגייה חקיקתית שעברה כברת דרך משמעותית מאז 2001, אז נחקק חוק UN/ECE 67-Rev.1 Regulation (equipment installed after 1/1/2001) http://ec.europa.eu/transport/roadsafety_library/publications/trafficrules/reports/rtr_final_en.pdf. כיום מרבית מדינות ה OECD מאפשרות חניית כלי רכב ממונעי גפ"מ גם בחניונים תת-קרקעיים ללא שום בעיה ומחייבות את בעלי החניונים התת-קרקעיים בהתקנת הגלאים הדרושים לשם כך.
במדינות רבות בעולם- בדגש על אסיה ומדינות אירופה- השימוש העיקרי ברכבי גפ"מ נהוג בקרב [[מונית|מוניות]] - לאור הנסועה הניכרת של כלי רכב אלה, והיתרונות האקולוגיים הברורים שיש לכלי רכב ממונעי גפ"מ בהשוואה לרכבי דיזל.
==בישראל==
| |||