סדר רב עמרם גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: הוספת קישורים למהדורת קורנל באתר HebrewBooks.org
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''סדר רב עמרם גאון''' הינוהוא [[סידור]] [[תפילה (יהדות)|תפילה]] שנערך על ידי רב [[עמרם גאון]] בן [[המאה התשיעית]] והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
 
==מקורו של הסידור ותפוצתו==
שורה 9:
 
==מבנה הסידור ואופיו==
הסידור ערוך לפי סדר התפילות וסדר מועדי השנה. ראשית מובאות התפילות לכל יום ולימות החול, החל מ[[ברכות השחר]], סדר [[תפילת שחרית]]{{הערה|1=המובא לא בחלוקה נושאית אלא בהתאם לסדר המתקיים בפועל בתפילה החל מ[[פסוקי דזמרא]], [[ברכות קריאת שמע|קריאת שמע וברכותיה]], [[תפילת שמונה עשרה]], [[ברכת כהנים]], סדר [[נפילת אפיים]] ו[[קדושא דסדרא]]}}, הלכות סעודה (בעיקר [[נטילת ידיים]] ו[[ברכת המזון]]), סדר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] ו[[קריאת שמע שעל המיטה]] וסדר התפילות לימים שני וחמישי בהם מוצאים [[ספר תורה]]. לאחר מכן מובאות התפילות ל[[שבת|שבתות]]ות ול[[חגי ישראל ומועדיו|מועדים]], ראשית מובאות התפילות לשבתות, [[ראש חודש|ראשי חודשים]] (ובכללן [[ברכת הלבנה]]) ו[[תעניות]], ולאחר מכן התפילות למועדי השנה כפי סדרם הכרונולוגי החל מ[[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]] (כולל [[הגדה של פסח]]), [[שבועות]], [[תשעה באב]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]]. לאחר מכן מובאות תפילות הקשורות ברובן במעגל החיים (הלכות [[עירובין]], [[ברית מילה]], [[נישואין]], ברכות פרטיות ועניינים הנוגעים ל[[פטירה]]). סדר זה מהווה מודל למבנה של מרבית הסידורים עד ימינו. הסידור, כפי שמשתקף מכתבי היד המצויים בידינו, מכיל הן את נוסחי התפילות עצמן והן הלכות ומנהגים הקשורים עמהן. מקורם של קטעי ההלכה הוא מן ה[[תלמוד]] וכן מפסקי [[גאונים]].
 
==שינויי הנוסח ועריכתו של הסידור==
סדר רב עמרם גאון הגיע לידינו ממספר כתבי יד השונים זה מזה במידה ניכרת, בעיקר בנוסח התפילה אך גם בתכנים המצויים בהם. מכאן ניתן להסיק כי הסדר כפי שמצוי בידינו אינו זה שיצא מתחת ידיו של רב עמרם גאון עצמו אלא חלו בו שינויי העתקות שונים. בפרט שינו המעתיקים את נוסח התפילה לנוסח אשר היה מקובל במקום בו חיו. כך למשל מצוי כתב יד של סדר רב עמרם גאון בו נוסח התפילה הוא [[נוסח הספרדים]]{{הערה|1=כתב יד [[המוזיאון הבריטי]] Or.1067. כתב יד זה שימש את הוצאת קורנל - ראו להלן. כתב היד מכיל גם תוספות שהן בוודאי מאוחרות כגון תוספות של פיוטים מתקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד]].}}, כתב יד אחר הוא ב[[נוסח צרפת]]{{הערה|1=כתב יד [[הספרייה הבודליינית]] [[קטלוג נויבאואר]] 1095. כתב יד זה שימש את הוצאת פרומקין - ראו להלן.}}.
 
ככל הנראה גם הקטעים ההלכתיים אינם בדיוק כפי שיצאו מתחת ידו של רב עמרם שכן בסידור מצויים פסקים של רב עמרם בהם הוא נזכר בגוף שלישי וכן פסקים מגאונים שפעלו אחריו. ההשערה המקובלת במחקר היא שלאחר ששלח רב עמרם את סידורו לספרד המשיכו לערוך אותו ולהוסיף עליו תוספות שונות{{הערה|1=גולדשמידט, עמ' 7, 11}}.