פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 9,015 בתים ,  לפני 6 שנים
שחזור: דרס מידע בעל ערך וכתוב בצורה סבירה. צריך לבדוק אם אפשר להשתמש בתוספת
 
==ביוגרפיה==
אהרון אדם מזור נולד ב[[קרקוב]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] לד"ר [[יהושע מזור]]. בשנת [[1939]], בהיותו בן 3, [[העלייה החמישית|עלה עם משפחתו לארץ ישראל]].
פרופ' אדם מזור נולד בפולין בשנת 1936, ועלה עם משפחתו לארץ ישראל כשהיה בן 3. אדם גדל ולמד בתל אביב, ולאחר השירות הצבאי למד וסיים בהצטיינות תואר בארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. מאז, ובמשך כ-50 שנה, הטביע פרופ' מזור את חותמו הארכיטקטוני והתכנוני ברבדים רבים ושונים במדינת ישראל. במסגרת עבודתו בטכניון חינך דורות רבים של ארכיטקטים ומתכנני ערים, והוביל רבים מהפרויקטים הגדולים ביותר, ובעלי ההשפעה הגדולה ביותר על תכנון האב של מדינת ישראל במאה ה-21 – כשהגדול והידוע מכולם הינו פרויקט "ישראל 2020". במהלך כל השנים, במקביל לתפקידו בטכניון, ניהל פרופ' מזור משרד ארכיטקטים ומתכנני ערים מהמובילים בארץ, והשאיר את חותמו באינספור מבנים פרטיים, מבני ציבור, מבנים צבאיים, שכונות, ישובים ותוכניות מתאר לרבות מהערים בארץ. אנו חושבים שבפועלו במשך 50 השנים, השאיר פרופ' מזור לא רק עדויות ארכיטקטוניות ותכנוניות רבות המעידות על תרומתו למדינה המתפתחת בה גדל וחי, אלא גם ביסס את התשתית התכנונית ומתווה הדרך לתכנון ערים בישראל במאה ה-21. המשכו של מסמך זה מפרט את עיקרי פועלו של פרופ' מזור במהלך 50 השנים האלה.
 
ב[[שנות ה-80]] עמד מזור בראש צוות לתכנון מרכז העיר [[תל אביב]] (שכונת [[מרכז בעלי מלאכה]] ו[[רחוב שיינקין]]). הצוות טבע את המושג "לב העיר" לאזור זה.
פרופ' אדם מזור סיים את לימודי הארכיטקטורה ובינוי הערים בהצטיינות בטכניון בשנת 1960. שנים ספורות אחר כך הקים את משרד הארכיטקטים "אדם מזור – מתכננים ובוני ערים" ואת "המכון לתכנון אורבני", ובמקביל, במשך כל השנים, לימד והרצה בפקולטה לארכיטקטורה שבטכניון. במשך כל שנות עבודתו שילב פרופ' מזור בין מחקרים פורצי דרך בתחום התכנון האורבני, פעילות ציבורית בתחום התכנוני הארצי במסגרת ועדות רבות בהן חבר הועדה הארצית לתכנון ובניה, ועבודה מעשית כארכיטקט ומתכנן ערים.
 
ב[[שנות ה-90]] הוביל מזור את הפרויקט "[[ישראל 2020]]", תוכנית אב למדינת ישראל בשנות האלפיים. התוכנית, שנמשכה שבע שנים ([[1990]]–[[1997]]), הייתה פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי אנשי המקצוע והאקדמיה, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות המדינה.
4 שנים לאחר סיום התואר בטכניון, פיתח פרופ' מזור מודל ייחודי וחדשני בעולם, ששילב תכנות לינארי, אלגוריתם חדש מתחום המתמטיקה ומדעי המחשב המתפתחים באותן שנים, עם תכנון אורבני. מודל זה, שמומש באמצעות מחשבי העל שהחלו להיכנס לשימוש מסחרי בשנים אלה, ומודלים מתקדמים שפותחו על ידי פרופ' מזור בהמשך, מומשו כחלק מתוכניות האב של ערים רבות בארץ ובעולם בהן תכניות האב למטרופולין גוש דן, מטרופולין ירושלים, אזור מטרופולין חיפה וצפון ישראל, פיתוח מערב הגליל, קידמת נגב, מעלה אדומים, וכן ערים שונות בעולם בהן ערים בסקוטלנד, הולנד, גרמניה, אוסטרליה ופורטוגל.
 
מזור אחראי גם על תוכנית המתאר של העיר [[כרמיאל]]. בין תכנוניו: [[מגדל מרגנית]] ב[[מחנה רבין]] ב[[הקריה|קריה]] ב[[תל אביב]] (יחד עם שותפו אלי פירשט).
עבודתו של פרופ' מזור כמתכנן ערים לא הוגבלה לתחום העיוני. משרדו תכנן את תכניות האב והמתאר של מטרופולין גוש דן, ירושלים, תל אביב-יפו, כרמיאל, קרית גת, הוד השרון, ראשון לציון, חולון, רחובות, בני ברק ורמת השרון, ואת תכניות האב לתחום החינוך בנתניה, רמת השרון, הוד השרון ואשדוד.
 
מזור אב לחמישה ומתגורר ב[[רמת השרון]]. אחותו ריטה היא אלמנתו של [[מרדכי גור]].
לעיר תל אביב-יפו מעמד מיוחד בעבודותיו של פרופ' מזור. כנגזרת מתוכנית המתאר לגוש דן אותה החל בשנת 1975, תכנן פרופ' מזור את תכנית המתאר הראשונה לעיר תל אביב, ואת תכניות המתאר הנגזרות ממנה בתחומים של החייאת אזורי המגורים בתל אביב, תכניות האב בתחומי העסקים, המשרדים, התעשייה והשטחים הפתוחים בעיר. במסגרת עבודותיו אלה כלולה גם התוכנית לשימור מבנים בסגנון הבאוהאוס בתל אביב, תכנית שפירותיה הביאו להכרזה מאוחר יותר על תל אביב כאתר שימור מורשת עולמית. תכניתו של פרופ' מזור לרובע לב העיר בתל אביב, הכולל את מתחם שנקין, שדרות רוטשילד והאזור, בה שולבה תכנית השימור של מבני הבאוהאוס ועליה קיבל את פרס רכטר היוקרתי, הביאה להחייאתו של האזור ולפריחתו, ולהפיכתו למייצג, יותר מכל אזור אחר, את תל אביב המתחדשת, העיר ללא הפסקה.
 
תקצר היריעה מלפרט את עבודותיו של פרופ' מזור כארכיטקט. המבנים, השכונות והיישובים שתכנן פזורים ברחבי כל הארץ. יותר מארבעים מעונות יום לילדים, בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע, היישובים נווה אילן וצור הדסה, רובע העיר ושכונת המזרח באשדוד, שכונת גבעת נפוליאון בתל אביב, שכונת רמות בבאר שבע, פרויקט מגורים בעיר העתיקה בירושלים, בית הספר לאומנויות בתל אביב, בית הספר הפתוח בדימונה, בית החייל בקצרין, המרכזים של איל"ן, אקי"ם ושמע, ועוד רבים אחרים. בתחומי התעשייה והביטחון תכנן פרופ' מזור מבנים רבים לחיל המודיעין, את מגדל התקשורת (המרגנית) בקריה שהפך לאחד מסמלי הרקיע הייחודיים של תל אביב, את טרמינל 2 בשדה"ת בן גוריון, את תכנית המתאר לבסיס תל השומר, מבנה המעבדות של משרד הביטחון, את מסוף ארז, ורבים אחרים.
 
גולת הכותרת של עבודתו המקצועית והציבורית של פרופ' מזור כמתכנן ערים בישראל, העבודה לה הייתה ותהיה ההשפעה הרחבה ורבת השנים ביותר, היא ללא ספק תכנית "ישראל 2020" וממשיכתה, תכנית ישראל 2050. בין השנים 1990 ו-1998, הוביל וניהל פרופ' מזור צוות של למעלה מ-250 מתכננים, אנשי מחקר ואנשי ממשל, בתכנון תכנית המתאר למדינת ישראל למאה ה-21, תכנית "ישראל 2020". הפרויקט נוהל במסגרת מוסד נאמן בטכניון, בשיתופם של למעלה מעשרה משרדי ממשלה, כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא
 
תכנון תכנית אב לטווח רחוק במדינת ישראל, בה מגוון התסריטים הפוליטיים-מדיניים האפשריים הוא רחב מאוד, אינה משימה פשוטה. המתודולוגיה שנבחרה היא אפיון חמישה מתווים אפשריים להתפתחויות הפוליטיות-מדיניות-כלכליות, תכנון תכנית האב המתאימה לכל אחד מהם בנפרד, השוואת תכניות אלה, וגיבוש תכנית אחת, המשלבת את האלמנטים המשותפים התסריטים לתשריט סינרגטי משולב. התוכנית הוגשה לממשלה בשנת 1998, ואומצה על ידה כתוכנית המחייבת למדינת ישראל במאה ה-21. התוכנית שינתה את דפוסי התכנון של תכניות מתאר ארציות ומקומיות. למשל, בניגוד לרוח תכנית המתאר שתוכננה בשנות ה-50 על ידי אדריכל שרון, שבהתאם לתקופה דגלה בגישת ה-"נלבישך שלמת בטון ומלט" – בניה נמוכה והשתלטות על שטחים נרחבים, תכנית "ישראל 2020" שמה דגש על שמירת הריאות הירוקות והשטחים הפתוחים, ומעודדת בניה מרוכזת לגובה.
 
לאחר פרסום ואימוץ תכנית "ישראל 2020", המשיך פרופ' מזור במסגרת מוסד נאמן בטכניון בתכנון:
- תכנית ישראל 2050, ממשיכתה של תכנית "ישראל 2020" לשלושת העשורים הבאים.
- תכנית "ישראל 2020-הישות הפלסטינית 2015" פרויקט שמומן על ידי ממשלת הולנד והבנק העולמי – תכנית המתווה ומתאמת את השימוש בשטחים הלאומיים בין הירדן לים בין ישראל והישות הפלסטינית.
- בשיתוף עם פרופ' אריה שחר מהאוניברסיטה העברית בירושלים - תכנית האב לפיתוח חוצה גבולות בין ישראל ושכנותיה, תכנית שמומנה על ידי המשרד לפיתוח אזורי, ואפיינה את הפעילויות חוצות הגבולות בין ישראל לירדן, לבנון, מצרים וסוריה.
- תכנית לשוויון בין יהודים וערבים במדינת ישראל ביוזמת הקרן לשיתוף פעולה כלכלי.
 
לתוכנית 2020, ולממשיכותיה, חשיבות רבה בהתוויית פניה של מדינת ישראל במאה ה-21. לעצם קיומה כתוכנית אב כללית לתכנון במדינה, ממנה נגזרות תכניות האב והמתאר הפרטניות, יש חשיבות עצומה בהתוויית כיוון קונסיסטנטי וקוהרנטי לתוכניות התכנוניות לטווח ארוך במדינה. תכנית זו השפיעה, משפיעה ותשפיע על פני מדינת ישראל בטווח שנים רחב.
 
==קישורים חיצוניים==
565

עריכות