עבד אל-מונעם ריאד – הבדלי גרסאות

== רמטכ"ל צבא מצרים ==

* למצרים חסרו מערכות פיקוד ושליטה יעילות.

* קצינים שנסו על נפשם ולא פיקדו על כוחותיהם.

* נסיון להלחם מלחמה של [[המאה ה-20]] עם חיילים חסרי השכלה בסיסית .

* דגש בגיוס על חיילים וקצינים בעלי השכלה שיוכלו להפעיל מערכות נשק מתקדמות.

* רכש של ציוד מתקדם טכנולוגית בדגש על חימוש [[חיל רגלים|חיל הרגלים]], שבו סברו כי למצרים יש יתרון, וחימוש ההגנה האווירית שלדעת ריאד הייתה הכרחית כדי למנוע מ[[חיל האוויר הישראלי]] את יתרונו.

* [[קרב ראס אל-עיש]] שנערך בתחילת יולי 1967 על הגדה המזרחית של צפון תעלת סואץ. בקרב זה התעמתו כוחות [[חיל השריון הישראלי|שריון]] ו[[חרמ"ש]] ישראלים עם חיל רגלים וכוחות מיוחדים של הצבא המצרי והכוח המצרי גילה יכולת עמידה מול הכוח הישראלי וגרם לו אבידות. תפיסתו את הקרב כמוצלח חיזקה אצל ריאד את התפיסה כי הדרך להתמודד עם תורת חיל השריון הישראלי של "תנועה ואש" היא באמצעות חיל רגלים החמוש בנשק [[נ"ט]].

* [[טיבוע המשחתת אילת]] ב-[[21 באוקטובר]] 1967 על ידי [[טיל ים-ים|טילי ים-ים]] מסוג [[סטיקס (טיל)|סטיקס]] שנורו ממרחק רב. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הימית שכלי שיט טובע באמצעות טיל ים-ים.

בדצמבר [[1968]] החליט ריאד לבחון את יעילותן של סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי הקרקע-אוויר]] הסובייטיים, בהן הצטיידה מצרים. לטענת המצרים טילים אלו הפילו שלושה ממטוסי חיל האוויר הישראלי שטסו מעל [[מפרץ סואץ]],{{מקור}} לטענה זו אין אישור משום מקור ישראלי. לאחר נסיוןניסיון זה החליט הצבא המצרי להקים מערך צפוף של הגנה אווירית שכונה בישראל לימים "מסך האש".

בתחילת [[1969]] השתתף ריאד בוועידה של רמטכ"לי צבאות ערב שנערכה ב[[בגדד]]. באותה הזדמנות הוא טען כי השקעות בחילות הרגלים, השריון והאוויר הן חסרות תועלת אם אין הצבאות הערבים מסוגלים להבטיח את חופש התנועה של כוחותיהם בשטחיהן הן. הוא קרא להקמת מערכת הגנה אווירית משולבת שתורכב ממערכותיהן של מצרים, ירדן, [[עיראק]], [[סוריה]] ו[[לבנון]] ותכלול מרכזי פיקוד ושליטה אסטרטגיים. הוא אף חזה הקמת מערכת דומה לחיילות האוויר הערביים. בדרך זו, סבר, יהיה ניתן לרכז מאמץ מול הכוחות הישראלים וניתן יהיה למנוע, או לפחות להקטין, את עליונותו של חיל האוויר הישראלי, כפי שבאה לידי ביטוי במלחמת ששת הימים.

לאחר שובו למצרים, התחולל ב-8 במרץ יום קרב לאורך כל חזית תעלת סואץ בצורת דו-קרב ארטילרי. למחרת, בעת שריאד ופמלייתו בקרו בקו המצרי וסקרו את החזית, נפגע המוצב הקדמי בו שהה מרקטת [[זאב (רקטה)|זאב]] ישראלית שנורתה כניסוי ‏‏כניסוי‏‏<ref>‏"מצריפין יפת"ח הפתרון", אתר [[זרוע היבשה]] [http://mazi.idf.il/5221-6394-HE/IGF.aspx]‏</ref>. העמדה נהרסה וריאד נהרג ביחד עם מספר מפקדים בכירים נוספים. בהלוויתובהלווייתו נכחו המונים רבים, והשבועון [[אל אהראם]] אף נקב במונח מיליונים ‏‏מיליונים‏‏<ref>{{כ}} Al-Ahram Weekly, גיליון 462, ינואר 2000, 20th century Special issue, ‏[http://weekly.ahram.org.eg/1999/462/1960.htm]‏</ref>. בעקבות יום הקרב של ה-8 במרץ ומותו של ריאד ב-9 במרץ, עלתה רמת העימות בין ישראל ומצרים מדרגה ויש הרואים בתאריך זה את פתיחתה האמיתית של מלחמת ההתשה.