לוקהיד U-2 – הבדלי גרסאות

ה[[מטוס]] בעל מושב אחד ו[[מנוע]] אחד, ומסוגל להגיע לגובה של 21 [[קילומטר]]ים (+70,000 [[רגל]]) מעל פני ה[[אדמה]]הים. עיקר השימוש בו נעשה ב{{ה|מלחמה הקרה}}, וכיום הוא משמש בעיקר לאיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] עבור [[צבא ארצות הברית]] בעתות [[מלחמה]] ובעתות [[שלום]].

השימוש במטוס החל ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], כאשר סוכנות ה[[ריגול]] ה[[אמריקני]]ת, ה-[[CIA]], החלההשיקה בפרויקטאת פרויקט המטוס למטרת איסוף מודיעין מדויק ממדינות עוינות ב[[כדור הארץ|עולם]], ובמיוחד מה[[ברית המועצות|סובייטים]]. האמריקאים, שרצושהיו מטוסמעוניינים במטוס היכול להגיעלבצע משימות לגובהבגובה רב ללאכדי סיכוישלא להיפגעייורט, נתנו לחברת [[לוקהיד מרטין]] את התקציב המתאים לפיתוח המטוס. ב-[[1955]] הושלמה העבודה וה[[טיסה]] הראשונה בוצעה בהצלחה. מטוס הריגול צויד ב[[מצלמה|מצלמות]] שפותחו במיוחד בידי חברת הצילום [[קודאק]], ועד מהרה היה מוכן לפעילות צבאית.

דבר קיומו של המטוס נודע לציבור לראשונה בשנת [[1960]], כאשר מטוס שהוטס בידי ה[[טייס]] האמריקני [[פרנסיס גארי פאוורס]] הופל לראשונה מעל שמי [[ברית המועצות]] סמוך ל[[הרי אורל]], בעת מבצע מודיעיני. התקרית נודעה כ[[משבר מטוס הריגול U-2]]. מטוסי U-2 לא שבו לטוס מעל ברית המועצות, אך שיחקומילאו תפקיד חשוב ב[[משבר הטילים בקובה]], כשאספו תמונות שונות של מתקני [[טיל]]ים סובייטים המסוגלים לפגוע ב[[ארצות הברית]].

לאחר שהסובייטים החלו לפתח [[טיל קרקע אוויר|טילי קרקע אוויר]] המסוגלים להגיע לגובה הטיסה של ה-U-2, מטוס הריגול הוחלף ב-[[SR-71]] המכונה Black Bird לאיסוףלמטרת איסוף מודיעין. עם זאת, גם במלחמות מאוחרות יותר, כגון [[מלחמת המפרץ]], שימש ה-U-2 לאיסוף מודיעין וממשיך בזאת אף כיום.