לוקהיד U-2 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'
הגהונת
שורה 9:
השימוש במטוס החל ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], כאשר סוכנות ה[[ריגול]] ה[[אמריקני]]ת, ה-[[CIA]], השיקה את פרויקט המטוס למטרת איסוף מודיעין מדויק ממדינות עוינות ב[[כדור הארץ|עולם]], ובמיוחד מה[[ברית המועצות|סובייטים]]. האמריקאים, שהיו מעוניינים במטוס היכול לבצע משימות בגובה רב כדי שלא ייורט, נתנו לחברת [[לוקהיד מרטין]] את התקציב המתאים לפיתוח המטוס. ב-[[1955]] הושלמה העבודה וה[[טיסה]] הראשונה בוצעה בהצלחה. מטוס הריגול צויד ב[[מצלמה|מצלמות]] שפותחו במיוחד בידי חברת הצילום [[קודאק]], ועד מהרה היה מוכן לפעילות צבאית.
 
דבר קיומו של המטוס נודע לציבור לראשונה בשנת [[1960]], כאשר מטוס שהוטס בידי ה[[טייס]] האמריקני [[פרנסיס גארי פאוורס]] הופל לראשונה מעל שמי [[ברית המועצות]] סמוך ל[[הרי אורל]], בעת מבצע מודיעיני. התקרית נודעה כ"[[משבר מטוס הריגול U-2]]". מטוסי U-2 לא שבו לטוס מעל ברית המועצות, אך מילאו תפקיד חשוב ב[[משבר הטילים בקובה]], כשאספו תמונות של מתקני [[טיל]]ים סובייטיםסובייטיים המסוגלים לפגוע ב[[ארצות הברית]].
 
לאחר שהסובייטים החלו לפתח [[טיל קרקע אוויר|טילי קרקע-אוויר]] המסוגלים להגיע לגובה הטיסה של ה-U-2, מטוס הריגול הוחלף ב-[[SR-71]], המכונה Black Bird, למטרת איסוף מודיעין. עם זאת, גם במלחמות מאוחרות יותר, כגון [[מלחמת המפרץ]], שימש ה-U-2 לאיסוף מודיעין וממשיך בזאת אף כיום.