אלוני ממרא – הבדלי גרסאות

על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם". העץ מוזכר בכתבי [[יוספוס פלביוס]], פעם כ[[אלון]]{{הערה|1="ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" ([[קדמוניות היהודים]], א' י' א').}} ופעם כ[[אלה (עץ)|אלה]].{{הערה|1="העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" ([[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot12.pdf ספר ד, פרק ט, ז]).}}. ב[[מפת מידבא]] מ[[המאה ה-6]] מתוארים האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר ה[[מוסקוביה]] (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/12-10.htm עצים קדושים וקשישים בישראל], '''[[כמעט 2000]]''', גיליון 12, קיץ 1996}}

האתר מוזכר גם בתיאוריו של הנוסע המפורסם מ[[ימי הביניים]], [[פתחיה מרגנסבורג]]. בתיאורו הוא מזכיר זקן אחד שמצאו יושב "באלוני ממרא רחוק משם [מערת המכפלה] וכשבא רבי פתחיה לשם, נטה הזקן למות וציווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים...".{{הערה|[[אברהם יערי]], '''מסעות''', עמ' 14. ראו גם: יצחק אלפסי, עודד אבישר, ישוב שלא פסק, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל, 1970 עמ' 42}}