שר"פ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
 
במשך שנות ה-70 רווח הנוהג של רפואה שחורה בבתי חולים ממשלתיים ושל קופת חולים כללית, וחולים שילמו לרופאים באופן פרטי עבור טיפול מיוחד בבית החולים{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|שירות רפואי פרטי עומד להיכנס לקופת חולים בדלת האחורית|1980/06/30|01901}}}}. גורמים שונים הציעו לקבוע הסדרי שר"פ רשמיים במטרה להסדיר את העניין ולמנוע רפואה שחורה. במטרה לקבוע מדיניות בעניין, הקים [[משרד הבריאות]] את ועדת שני{{הערה|שם=העליון}}. במאי 1980 יצא ארגון הרופאים של קופת חולים בדרישה לקיום שר"פ רשמי בבתי החולים של [[קופת חולים כללית]], באופן שיבטל את ההסדרים הנהוגים מתחת לשולחן{{הערה|{{דבר||רופאי קופת חולים דורשים שירות פרטי בבתי החולים|1980/05/19|00601}}}}. הדרישה נתקלה בהתנגדות נרחבת, בין השאר מצד ארגון האחיות{{הערה|{{דבר||הסץ' האחיות נגד רפואה פרטית בבתה"ח|1980/05/29|00805}}}} ומצד בכירי קופת חולים שטענו שהדבר יפגע באידיאולוגיה השוויונית של הקופה{{הערה|{{דבר||אלמוזלינו: קופ"ח לא תתן בתה"ח לרופאים|1980/05/25|00419}}{{ש}}{{דבר||תביעה לבדוק ההאשמות על תשלומים לרופאים בבית החולים בעפולה|1980/07/22|00807}}{{ש}}{{דבר||סערה בהסת' בגלל תביעת רופאי קופ"ח לשירות פרטי|1980/06/02|00600}}}}.
 
בשנת 1986, כדי לספק את הדרישה לשירותי שר"פ, הקימה הדסה מרפאת שר"פ בתל אביב{{הערה|{{מעריב||שר"פ בתל אביב|1986/12/03|07900}}}}.
 
באמצע שנות התשעים החלו בתי החולים הממשלתיים [[מרכז רפואי הדסה|איכילוב]], [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|שיבא]], [[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|רמב"ם]], [[המרכז הרפואי הלל יפה|הלל יפה]] ו[[מרכז רפואי אסף הרופא|אסף הרופא]] להפעיל שר"פ (שכונה '''שר"ן''' - '''ש'''ירות '''ר'''פואי '''נ'''וסף) באמצעות תאגידי בריאות ללא הסכמה רשמית של [[משרד הבריאות]] והממשלה. באפריל [[2000]] פנתה [[מכבי שירותי בריאות]] למשרד הבריאות [[היועץ המשפטי לממשלה|וליועץ המשפטי לממשלה]] בבקשה לבחינת חוקיות הפעלת השר"פ לאור טענתה שנגבים במסגרתו תשלומים עודפים ומוגזמים מעבר למותר. בפברואר [[2002]] הורה היועץ המשפטי לממשלה [[אליקים רובינשטיין]] להפסיק את פעילות השר"פ בבתי החולים הממשלתיים{{הערה|[http://www.news1.co.il/Archive/0019-D-838-00.html חוות דעת היועץ], באתר [[News1]]}}. כנגד הנחיית היועץ הגישו אזרחים ורופאים עתירות נפרדות ל[[בג"ץ]] בבקשה לבטל את החלטת היועץ, אך בסופו של דבר במרץ [[2009]] העתירות נדחו{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/530/042/z33/02042530.z33.htm פסק הדין בתיק בג"ץ 4253/02 ו-4325/02], באתר בית המשפט העליון}}.