אשם תורם וקטינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חקיקה: מיותר
מ מחיקת רווחים מיותרים
שורה 11:
ברוב שיטות המשפט החוק קובע כי קטין מתחת לגיל מסוים לא ישא באחריות למעשים פליליים אותם ביצע. בהתאם לכך, אין להעמידו לדין ואין להטיל עליו עונש. בישראל, גיל הסף להעמדה לדין הוא 12. מדרגת הגיל הבאה בישראל היא ארבע עשרה שנים: קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנים לא יוטל עליו מאסר. מעל גיל ארבע עשרה שנים כבר קיימים לא מעט מקרים של מאסר בפועל, אולם החוק מאפשר גמישות רבה ביחס לקבוצת גיל זו, ומאפשר לשופט להמיר את עונש המאסר באחת מדרכי הטיפול המנויות בחוק, כגון: תקופת מבחן או קבלת התחייבות על התנהגות נאותה בעתיד.
 
ס' 9 ל[[פקודת הנזיקין]], קובע חסינות מפני תביעות בנזיקין לילד מתחת לגיל 12. מחסום הגיל הוא מחסום דיוני ולא מהותי, ועל כן במקרה כזה ניתן לנסות ולתבוע נזיקית את הוריו או את ה[[אפוטרופוס]] שלו. אחריותו בנזיקין של קטין נקבעה על ידי החוק על סמך קנה מידה ביולוגי פשטני: גיל שתים עשרה, שאינו תואם תמיד את מצב נפשו האינדיבידואלי של הקטין.
קטין שגילו מעל שתים עשרה אינו מוגן על ידי המחסום הדיוני ולכן לכאורה תוטל עליו אחריות כעל אדם מבוגר. עם זאת נראה כי הפסיקה דורשת מקטינים רמת זהירות פחותה מזו הנדרשת ממבוגרים.
 
שורה 44:
בפס"ד ע"א 361/59 צוקרמן נ' שנברגר קבע השופט ברנזון כי גם ילד בגיל 10, אף כי אינו נושא עדיין באחריות נזיקית שהוא גורם לאחרים, חייב להראות זהירות ראוייה בשמירה על ביטחונו הוא, כלומר, מידת זהירות שאפשר באופן סביר לצפות לה מילד בגילו בעל כושר רגיל של הבנה ושיפוט. כמו כן מוסיף השופט ברנזון ואומר כי גם ילד בגיל נמוך בהרבה מגיל שתים-עשרה (גיל החבות הנזיקית) חש בסכנות האורבות לו ויודע אינסטנקטיבית שעליו להיזהר מפניהן ולשמור על נפשו.
 
פסק דין שעסק בסוגיה זו הוא ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' שלום אייגר(קטין). בפסק דין זה נדונה האחריות לתאונה אשר אירעה לקטין כשהיה בן תשע וחצי בלבד לאחר ששיחק עם חברו במצבור אמצעי לחימה מוסתר שמצאו על גג ביתם המשותף. במהלך המשחק התפוצץ טיל [[לאו (טיל)|לאו]] ו[[רגל|רגלו]] של הקטין נקטעה על למעל לברך. השופט גולדברג ציין שהמקובל בפסיקה הוא לבחון את האשם התורם של הקטין תוך התחשבות בכושר שיפוט ממוצע של ילד בגילו של הניזוק אך הוסיף בהערת אגב שאולי יש מקום לבחון הלכה זו ולהמירה במבחן סובייקטיבי יותר שיתחשב גם במידת התפתחותו המנטאלית והרגשית של הקטין הספציפי. נראה שאפשרות זו שנרמזה על ידי השופט גולדברג לא מומשה עד היום בפסיקה בישראל.
 
===זהירותו של אדם מבוגר לגבי קטין הינה רבה מזו שיצטרך לנקוט לגבי בגיר===
שורה 77:
===ספרות באנגלית===
* '''Contributory fault and state responsibility'''. David J. Bederman, Virginia Journal of International Law 30.n2 p335, 337(1990)
* & Donald J Gee & Charlotte Peoples Hodges, '''The liability of children''', Trial, p52, 53 (1999)
 
* Lori Rinella, Symposium issue: '''Children and the law: children of tender years and contributory negligence''',63,UMKC law review,475, 475(1995).