פרנס הלס – הבדלי גרסאות

'''פרנס הלס''' ([[1580]] לערך - [[26 באוגוסט]] [[1666]]), [[צייר]] [[הולנד|הולנדי]]י בזמן [[תור הזהב של הולנד]]. הלס היה צייר [[דיוקן|דיוקנאות]] שהפגין כשרון וזריזות יוצאים מן הכלל, ויש הטוענים שהיה שני רק ל[[רמברנדט]].

למרותאף על פי שהיה ביקוש לעבודתו במשך כל חייו, הוא סבל מקשיים כלכליים. בנוסף לציור עבד גם כסוחר אמנות וכ[[שחזור אמנות|משחזר יצירות אמנות]]. נושיו גררו אותו מספר פעמים לבית-המשפט, בשנת [[1652]] מכר את כל רכושו כדי ליישב חוב לאופה. רשימת הציוד שנמכר כוללת רק שלושה מזרנים וכרים, מזנון, שולחן וחמש תמונות. בשנת [[1664]] התקיים מקצבה עירונית כשהוא חסר-כל.

הלס נודע בעיקר בזכות הדיוקנאות שצייר, בעיקר של אזרחים עשירים. הוא צייר גם דיוקנאות קבוצתיים גדולים, רבים מהם של אנשי המשמר האזרחי. הוא צייר בסגנון ה[[בארוק]], עם [[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] מפורט. ציוריו מציגים את השכבות השונות בחברה אליהן הגיע במהלך חייו - משתאות או מפגשים של קצינים, ציידים, אנשי [[גילדה|גילדות]], אדמירלים, גנרלים, [[ראש עיר|ראשי-ערים]], [[סוחר|סוחרים]]ים, [[עורך דין|עורכי-דין]], וגם פקידים, [[שחקן|שחקנים]] נודדים, [[זמר|זמרים]]ים, [[אציל|אצילים]]ים, מוכרות דגים וגיבורים מקומיים. בדיוקנאות קבוצתיים, כמו "הקשתים של סט. האדריאן", לכד הלס כל דמות באופן שונה. הפנים מוצגים באופן טבעי וקל לזיהוי, עם הבעות פנים שונות ומאפיינים ברורים.

סגנון הציור שלו השתנה עם השנים. [[צבע|צבעים]]ים מלאי חיים הוחלפו עם הזמן ביצירות בהן שולט גוון אחד. מ-[[1641]] גילה נטייה להגביל את מגוון הצבעים שלו, ולרמוז על צבע במקום להשתמש בו ממש. בהמשך חייו השתלטו על היצירות גוונים כהים, אפילו [[שחור|שחורים]]ים. משיחות המכחול שלו הפכו חופשיות יותר, והפרטים הקטנים איבדו מחשיבותם לטובת הרעיון הכללי. ובעוד שיצירותיו המוקדמות הקרינו שמחת חיים, הרי שבדיוקנאות מאוחרים יותר הדגיש את מעמדם וחשיבותם של נושאי הציור.

המוניטין של הלס דעכודעך לאחר מותו, ובמהלך מאתיים שנה הוא נחשב כה שולי עד כי כמה מציוריו, שכיוםשבמאה ה-21 נחשבים ליצירות מופת, נמכרו במכירותבתקופתו ב[[מכירה פומבית|מכירות פומביות]] בעבור פרוטות. קרנו שבה ועלתה באמצע [[המאה ה-19]]. עם עליית קרנו בא גם זינוק במחירי התמונות, ותמונות שנמכרו בעבר תמורת ליש"ט בודדים נקנו כעת תמורת אלפי ליש"ט.