פילוסופיה אנליטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, ויקיזציה, הרחבה
שורה 17:
 
====עיקרון ההקשר, מובן והוראה====
על פי עקרון ההקשר (הקונטקסט) של פרגה, לא ניתן להבין מילים אלא במסגרת הקשר של משפט שלם. פרגה תופס את המשפטים כמורכבים מ[[פונקציה]] - הפרדיקט או הנושא - אשר פועלת על אובייקטים - המיוצגים על ידי הנושא - ומחזירה [[ערך אמת|ערכי אמת]], דהיינו אמת או שקר. ערך האמת של משפט נקבע על ידי היחסים הלוגיים בין המושגים והאובייקטים, או, כאשר מדובר במשפט מורכב הכולל [[קשר(לוגיקה) לוגי|קשרים]] לוגיים, ערך האמת של המשפט הראשי נקבע על ידי היחסים בין ערכי האמת של המשפטים היסודיים. למשל: שני משפטים יסודיים המחוברים על ידי הקשר "וגם" יתנו ערך אמת חיובי רק אם כל אחד מהם נותן ערך אמת חיובי בפני עצמו - "אחד ועוד אחד הם שתיים וגם השמש זורחת במזרח".
 
פרגה הבחין בין שני אופנים בהם תורם ביטוי לשוני ל"משמעות" - '''מובן והוראה'''. המובן הוא התוכן המחשבתי של מילה או משפט וההוראה ([[רפרנט]]) היא הדבר החיצוני שאליו הם מצביעים (מכונה גם דנוטציה או אקסטנציה). כך למשל המובן של המילים "[[חד-קרן]]" היא המחשבה על החד-קרן אך למילים אין הוראה, הקבוצה בעולם אליה המילים מתייחסות היא קבוצה ריקה. הצורך בהבדלה בין מובן והוראה נוצר מהרצון להבחין בין המשפטים "א' הוא א'" ו-"א' הוא ב'" במקרים בהם שני המשפטים אמיתיים. המשפט הראשון נכון תמיד עקב המבנה הלוגי שלו והמשפט השני נכון בגלל שא' הוא שם לאותו דבר שאנו מכנים בשם ב'. מכיוון שבלוגיקה של פרגה כל ביטוי בעל משמעות תורם לקביעת ערך האמת של המשפט בו הוא מופיע, וההחלפה בין שני ביטויים בעלי הוראה זהה, א' וב', באותו משפט, אינה משנה את ערך האמת שלו, הרי ש'''ההוראה''' של כל אחד מהביטויים, א' וב', חייבת להיות זהה. מכאן גוזר פרגה שמהשמבדיל בין המשפטים, אינו ההוראה שלהם, אלא '''המובן''' שלהם, קרי התוכן המחשבתי שהם מחוללים.