מובן והוראה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
נקודת המוצא לדיון [[פילוסופיה אנליטית|הפילוסופי האנליטי]] בשפה היא עבודתו של [[גוטלוב פרגה]], ובמיוחד מאמרו מ-1892 "על מובן והוראה".<ref>המאמר נכתב במקור בגרמנית:
Gottlob Frege, "Über Sinn und Bedeutung" in '' תרגום אנגלי: "On </ref> פרגה מזהה שני היבטים למשמעות של הביטוי הלשוני - המובן (בגרמנית: Sinn, באנגלית: Sense), שהוא תוכן מחשבתי בעיקרו, וההוראה (בגרמנית: Bedeutung, באנגלית: Reference), שהיא האובייקט הממשי אליו מכוונת המחשבה. בעבודתו שטרם מאמר זה הייתה השאיפה של פרגה, בהשפעת [[לייבניץ]], ליצור שפה מדעית מושלמת שאין בביטויה חוסר בהירות ודו-משמעות, ושמאפשרת ניתוח לוגי של כל מושג ומשפט המראה כיצד הוא קשור ביחסי [[היסק]] עם כל משפט אחר בשפה. ב"על מובן והוראה" החיל פרגה את עקרונותיו אלו גם על השפה הטבעית, אך בשל ההבדלים שבין ביטוייים טבעיים לביטויים מלאכותיים, נדרש פרגה לנסח תורת משמעות חדשה שבבסיסה הבחנה בין מילים, תכנים מחשבתיים, והדברים שאותם המלים מציינות.
שורה 23 ⟵ 26:
==אובייקטיביות ועולם שלישי==
כאמור, פרגה סבר כי על הפילוסוף לעסוק אך ורק במאפיינים האובייקטיבים של השפה, ואת המובן וההוראה, המחשבה וערך האמת החשיב כתכונות אובייקטיביות כאלו. משפטים בעלי מובן שונה הם שונים מבחינה אובייקטיבית, ולא רק מבחינה סובייקטיבית. אולם כיצד מעוגן התוכן האובייקטיבי של אלו? שיקולים כאלו הובילו את פרגה להציע את קיומו של '''עולם שלישי''' של [[תורת ההוויה|ישים]].<ref>פרגה, '''המחשבה: חקירה לוגית''', 1984 ( Gottlob Frege, "Der Gedanke", 1918).</ref> אשר אליו שייכים התכנים האובייקטיבים - המחשבות והמובנים - המשותפים לבני אדם שונים. זרמים שונים בפילוסופיה האנליטית נחלקים במידה שבה הם מוכנים לקבל ריאליזם בנוגע לקיומו של עולם שלישי שכזה, כמתחייב מן האובייקטיביות של השפה, או מתנגדים לכך.
| |||