הבדלים בין גרסאות בדף "תאודיציה"

נוספו 4,510 בתים ,  לפני 7 שנים
טיוטה של משתמש:נריה הרואה
מ (r2.7.3) (בוט מוסיף: et:Teodiike)
(טיוטה של משתמש:נריה הרואה)
'''תאודיציה''' (Theodicy) היא תפיסה [[תאולוגיה|תאולוגית]] ו[[פילוסופיה|פילוסופית]] המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי [[אלוהים|האל]] ללא תרעומות וביקורת. העיקרון העומד מאחורי התאודיציה הוא כי האל חפץ תמיד בטובת ברואיו והוא החכם מכול, ובשל כך אין יכולת בידי האדם להבין את מעשי האל ומתוך כך לבקרם. תפיסה זו מערערת למעשה על עצם היות ה[[רוע]] ב[[עולם]].
הדוגלים בתפיסה זו עשויים להיקלע לקונפליקטים ודילמות בהתאם לרמת קושי היסורים הניחתים עליהם. התאודיציה בולטת ב[[דתות אברהמיות|דתות האברהמיות]] (ה[[יהדות]], ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]]).
 
==דוגמאות להעלאת השאלה במסורת היהודית==
המסורת הדתית היהודית מאפשרת לא רק להצדיק את הדין האלוהי, אלא גם למחות כנגד אלוהים ולהעלות כנגדו תוכחה. המחאה מקבלת מעמד בתוך המסורת הדתית, היא חלק מהחיים הדתיים גופם. דוגמאות לפעולה כזאת של תוכחה כנגד האל ניתן למצוא למכביר במקורות ב[[מקרא]]:
 
*כשאלוהים סיפור ל[[אברהם אבינו]] שהוא מתכוון להחריב את [[סדום ועמורה]] הוא הציג לאלוהים עם דרישה אתית – "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט", כלומר הוא העלה תוכחה כנגד אלוהים על כך שלא יתכן שהוא מתכוון לעשות אי צדק בהחרבת סדום ועמורה.
*בפרשת [[קורח]] כשהיתה סכנה לכל הקולקטיב היהודי, [[משה]] הנביא ו[[אהרון]] אחיו באו לאלוהים שרצה להרוג את "הָעֵדָה הַזֹּאת ... כְּרָגַע" בבבקשה שיעשה צדק ואמרו לפניו "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף"
*דוגמא מובהקת לתוכחה כנגד האל ניתן למצוא בדברי [[ירמיהו הנביא]] בפרק י"ב של ספרו כשהוא מצד אחד אומר לאלוהים "צַדִּיק אַתָּה ה'" אך יחד עם זאת אומר שהוא מתכוון לדבר איתו משפטים ושואל אותו "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה"
*גם הנביא [[חבקוק]] פותח את ספרו במשא, כלומר בחזון תוכחה, שהוא ביקורת על אלוהי ישראל ועל אי הצדק בעולם "עַד אָנָה ה' שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע - אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ: לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי, וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא:"
*במגילת [[איכה]], לאחר חורבן בית ראשון, הכותב מציג את אלוהים כאויב שלו כמו אריה שרודף אותו. "דֹּב אֹרֵב הוּא לִי - אֲרִי בְּמִסְתָּרִים. במילים אלה מתבטאת באופן בולט ביותר המחאה כנגד אלוהים על שהוא רודף את הכותב.
 
המסורת הזאת זורמת אל תוך ה[[תלמוד]], כאשר השיא הוא ב[[מדרש אגדה|מדרשי האגדה]] שבמקרים רבים מבליטים מאוד את תוכחת האל.
 
גם אצל [[אלישע בן אבויה]] מתעוררת שאלת התיאודיציאה. ב[[שיר השירים רבה]] בן אבויה רואה את לשונו של חוצפית המתורגמן, אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] נגררת בעפר. והוא רואה גם ילד שנהרג בשעה שטיפס על עץ לאחר שאביו הורה לו לשלח את הקן, והוא נופל ומת. הילד נהרג בשעה שהוא קיים שתי מצוות שנאמר עליהן שמקיימן יאריך ימים, שילוח הקן וכיבוד הורים. בן אבויה בתגובה יצא וכבר ואמר "לית דין ולית דיין" - כלומר הוא מעלה תוכחה כנגד הדין האלוהי.
 
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] במסכת מנחות כ"ט ב', מסופר שאלוהים הראה את [[רבי עקיבא]] ל[[משה]] בנבואה. לאחר שאלוהים מראה למשה את תורתו של רבי עקיבא, ומסופר שמשה לא מבין כלום מדברי רבי עקיבא, בזמן שרבי עקיבא מסביר שדבריו הם "[[הלכה למשה מסיני]]". לאחר מכן משה מבקש לראות את שכרו של רבי עקיבא, ומשה ראה "שחותכים בשרו במקולין". משה לא מהסס ואומר לאלוהים "רבונו שלעולם, זו תורה וזו שכרה?", זאת דוגמא לתוכחה כנגד האל.
 
המסורת הזאת של תוכחת האל נעצרה בימי הביניים, נכנסים לעידן התשובות, כאשר מנסים להצדיק את הדין האלוהי ולהסביר מדוע "צדיק ורע לו".
 
==קישורים חיצוניים==
4,332

עריכות