הבדלים בין גרסאות בדף "תאודיציה"

נוספו 2,806 בתים ,  לפני 7 שנים
טיוטה של משתמש:נריה הרואה
(טיוטה של משתמש:נריה הרואה)
'''תאודיציה''' (Theodicy) היא תפיסה [[תאולוגיה|תאולוגית]] ו[[פילוסופיה|פילוסופית]] המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי [[אלוהים|האל]] ללא תרעומות וביקורת. העיקרון העומד מאחורי התאודיציה הוא כי האל חפץ תמיד בטובת ברואיו והוא החכם מכול, ובשל כך אין יכולת בידי האדם להבין את מעשי האל ומתוך כך לבקרם. תפיסה זו מערערת למעשה על עצם היות ה[[רוע]] ב[[עולם]].
הדוגלים בתפיסה זו עשויים להיקלע לקונפליקטים ודילמות בהתאם לרמת קושי היסורים הניחתים עליהם. התאודיציה בולטת ב[[דתות אברהמיות|דתות האברהמיות]] (ה[[יהדות]], ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]]).
 
 
==הבעיה==
סוגיית התיאודיציה במחשבה הדתית נובעת מהצלבתם של חמש [[הנחת יסוד|הנחות יסוד]]:
#יש רע בעולם
#יש אל
#האל טוב
#האל כל יכול
#האל כל יודע
 
בין חמש ההנחות האלה קיימת סתירה ולא יכול להיות שכולן מתקיימות בו זמנית. הסתירה מטרידה רק את מי שמחזיק בכל ההנחות. אולם, מספיק לבטל אחת מההנחות, בכדי לפתור את הבעיה.
 
הבעיה הנוצרת היא, כיצד יכול להיות שהאל הטוב ברא עולם רע? או לחלופין, כיצד יכול להיות שקיים רע בעולם ואלוהים לא מונע ממנו להתרחש?<br />
שאלות בסגנון כזה הן פעולה של תוכחה כנגד האל. ניסיון להשיב על השאלה במטרה למנוע את המסקנה שאלוהים רע היא פעולת "צידוק האל" (תיאודיציה).
 
==דרכי התמודדויות עם הבעיה ביהדות==
 
עם בעיית התיאודיציה התמודדו גישות רבות [[מחשבה יהודית|במחשבה היהודית]] הדתית. כל גישה מנסה לרכך אחת מן [[הנחה|ההנחות]] מהן צומחת הבעייה, וכך נפטרת בעיית צידוק האל.
 
===ביטול הרע===
[[רבי סעדיה גאון]] טיפל בבעיה בכך שכפר בהיות המושג רע. לדבריו החושך אינו מציאות כשלעצמה, אלא העדר אור. כיוון שכך אין רע, אלא יש פחות טוב.
 
===יחסיות הטוב===
ה[[רמב"ם]] בנוסף ללאי קבלת הרע, הוא אף מערער על ההנחה המקבלת את האל כ[[טוב]]. לדבריו הטוב הינו יחסי בהתאם לסיטואיה ולאינטרס הפרטי של כל אחד ואחד.
 
===אי ידיעת האל===
ה[[רלב"ג]] עירער על ההנחה של ידיעת האל. לדבריו האדם משנה את ה[[חומר]] על פי דעתו ויכולותיו, והאל יודע את הכללים ה[[מהות|מהויות]] מעבר לפרטים החומריים. נשגבות האל מעלה אותו מעבר להתעסקות בחומרי ובפרטי. לדבריו פועל יוצא של תפיסה זו היא שהאל לא ברא את העולם יש מאין. היה חומר קדמון, והאל העניק לו את המהות, את החוקיות{{מקור|תמוה מאוד בעיני מה שנכתב כאן, זוהי כפירה בהנחה היהודית הבסיסית כל כך, של "יש מאין" מוחלטים, שווה בדיקה}}.
 
===אי יכולת האל===
{{להשלים}}
===ערעור על טוב האל===
{{להשלים}}
 
==דוגמאות להעלאת השאלה במסורת היהודית==
המסורת הזאת זורמת אל תוך ה[[תלמוד]], כאשר השיא הוא ב[[מדרש אגדה|מדרשי האגדה]] שבמקרים רבים מבליטים מאוד את תוכחת האל.
 
גם אצל [[אלישע בן אבויה]] מתעוררת שאלת התיאודיציאההתיאודיציה. ב[[שיר השירים רבה]] בן אבויה רואה את לשונו של חוצפית המתורגמן, אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]] נגררת בעפר. והוא רואה גם ילד שנהרג בשעה שטיפס על עץ לאחר שאביו הורה לו לשלח את הקן, והוא נופל ומת. הילד נהרג בשעה שהוא קיים שתי מצוות שנאמר עליהן שמקיימן יאריך ימים, שילוח הקן וכיבוד הורים. בן אבויה בתגובה יצא וכבר ואמר "לית דין ולית דיין" - כלומר הוא מעלה תוכחה כנגד הדין האלוהי.
 
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] במסכת מנחות כ"ט ב', מסופר שאלוהים הראה את [[רבי עקיבא]] ל[[משה]] בנבואה. לאחר שאלוהים מראה למשה את תורתו של רבי עקיבא, ומסופר שמשה לא מבין כלום מדברי רבי עקיבא, בזמן שרבי עקיבא מסביר שדבריו הם "[[הלכה למשה מסיני]]". לאחר מכן משה מבקש לראות את שכרו של רבי עקיבא, ומשה ראה "שחותכים בשרו במקולין". משה לא מהסס ואומר לאלוהים "רבונו שלעולם, זו תורה וזו שכרה?", זאת דוגמא לתוכחה כנגד האל.
4,332

עריכות