לסה פר – הבדלי גרסאות

תאוריות הלסה פר שקעו במידה רבה אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] ובמיוחד בעקבות הכישלון שיוחס לשוק החופשי במניעת [[השפל הכלכלי הגדול]]. כישלון זה, שנראה ברור לעין לבני הזמן, הוביל לאימוץ תפישות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] בחלק ממדינות המערב ולאימוץ מדיניות של [[קפיטליזם קורפורטיבי]] (Corporate capitalism) ו[[ג'ון מיינרד קיינס|קיינסיאניות]] גם בבריטניה ובארצות הברית. תפישות שלפיהן מדיניות לסה פר טהורה אינה מספיקה שררו גם בקרב חלק מהתומכים המובהקים של השוק החופשי, כמו [[וילהלם רופקה]].

כיום, יש כלכלנים והיסטוריונים הנוטים לראייה שונה של ההתרחשויות, הקרובה יותר לעמדותיו של [[בנג'מין אנדרסון]] שייחס את התפתחות המשבר הגדול דווקא למעורבות ממשלתית חזקה תחת הנשיא [[הרברט קלרק הובר]] ועוד יותר מכך תחת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] בניגוד למדיניות הלסה פר, במיוחד בהמשך והרחבה של התערבות ממשלתית קיימת, כינון מדיניות פרוגרסיבית ושינוי שיעורי הריבית. ניתוחים מפורטים ברוח זו העלו היסטוריונים וכלכלנים כמו ג'ואן הוף וילסון, ויליאם בארבר, [[מילטון פרידמן]], [[הנרי האזליטהזליט]] (Henry Hazlitt), ו[[מורי רותבארד]] בספרו "[http://www.mises.org/rothbard/agd.pdf השפל הגדול באמריקה]".