מרקוס ויפסניוס אגריפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מראי-מקום אצל יוסף בן מתתיהו
שורה 86:
 
== אגריפה והיהודים ==
אגריפה היה ידוע ביחסו האוהד ל[[יהודים]]. הוא ביקר ב[[ירושלים]] בשנת 15 לפנה"ס, עלה לרגל ל[[בית המקדש]], הקריב שם מאה שוורים והתקבל בהתלהבות על ידי היהודים{{הערה|יוסף בן מתתיהו, [[קדמוניות היהודים]], ספר 16, פרק ב, פסקה א, סעיף 14.}}. מעשה זה היה גילוי האהדה הגדול ביותר של השלטון הרומאי כלפי היהודים בכל שנות נוכחותו ב[[ארץ ישראל]]. כשהתושבים ההלניסטים בערי [[אסיה הקטנה]] התנכלו ליהודים שישבו בעריהם והחרימו את כספי [[מחצית השקל]] שהם שלחו לבית המקדש, אגריפה הוציא צו האוסר על המשך ההתנכלות ליהודים ופגיעה בזכויותיהם האזרחיות{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק ב, פסקה ג, סעיפים 29-27; פסקה ה, סעיף 60.}}. למרות שמדיניותו כלפי היהודים תאמה את זו של אוגוסטוס ייתכן שהקיסר הרגיש שאגריפה הלך רחוק מדי בגילויי האהדה שלו כלפי ה[[יהדות]].<ref>צבי יעבץ, '''אוגוסטוס ניצחונה של מתינות''', עמ' 325</ref>
 
[[הורדוס]] מלך יהודה פיתח חברות קרובה עם אגריפה. תחילת החברות הייתה בזמן שהייתו הראשונה של אגריפה במזרח כשהורדוס ביקר אותו באי [[לסבוס]], והעדות לחוזק הקשר ביניהם היא העובדה שכשאנשי גדרה (כיום [[גדר אום-קיס|אום-קיס]] שב[[ירדן]]), העיר ההלניסטית שסופחה בשנת 30 לפנה"ס ליהודה, באו למחות בפני אגריפה על יחסו של המלך היהודי אליהם, הוא שלח אותם בשלשלאות חזרה אל הורדוס{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה ב, סעיפים 351-350.}}. כמו כן, אגריפה סייע ככל הנראה להורדוס בבנייתה של [[קיסריה]] ונמלה באספקת מומחים לבנייה ימית ובאישורים להבאת חומרי בנייה מ[[איטליה]]<ref>Robert H. Hohlfelder, '''Beyond Coincidence? Marcus Agrippa and King Herod's Harbor''', Journal of Near Eastern Studies, Vol. 59, No. 4 (Oct. 2000), pp 241-253</ref>. יחסיהם התהדקו כשאגריפה ביקר ביהודה בזמן שהייתו השנייה במזרח והורדוס העתיר עליו ועל פמלייתו מתנות וסייר איתו בערי הארץ. הורדוס גם בא לסייע לאגריפה כשזה התכונן לצאת למלחמה בממלכת הבוספורוס{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק ב, פסקה ב, סעיף 16.}}. הורדוס חלק כבוד לאגריפה בכך שקרא על שמו ("אגרפּיון") את אחד ממשני אולמות הפאר בארמונו החדש{{הערה|יוסף בן מתתיהו, [[שעריתולדות המקדשמלחמת היהודים ברומאים]], אגףספר בארמונוא, החדשפרק ואחד21, פסקה א; קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ט, פסקה ג, סעיף 318.}}, חרת את שמו מעל אחד מ[[אגריפסשערי הראשון|נכדיוהמקדש]] ובנה מחדש את העיר [[אנתדון]] ושינה את שמה שלל"אגרפיון"{{הערה|יוסף העירבן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר א, פרק 21, פסקה ח (תרגום [[אנתדוןיעקב נפתלי שמחוני]] לאגריפיאס).}} (או "אגריפיאס"<ref>[[מנחם שטרן]], "הורדוס ורומא", בתוך: '''המלך הורדוס ותקופתו''' (עורך: [[מרדכי נאור]]), עמ' 32-33</ref> ).
 
[[יהדות רומא|הקהילה היהודית ברומא]] קראה את אחד מבתי הכנסת שלה על שמו.