|
'''מרחב תלת-ממדי''' הוא [[מרחב (מתמטיקה)|מרחב מתמטי]] או [[מרחב (פיזיקה)|פיזיקלי]], שיש לו שלושה [[ממד]]ים, למשל אורך, רוחב וגובה. ב[[פיזיקה]] קלאסית משתמשים במרחב כזה לתאור העולם המקיף אותנו. ב[[מתמטיקה]], מבנים תלת-ממדיים נחקרים במסגרת [[הנדסת המרחב]], ה[[אנליזה וקטורית|אנליזה הווקטורית]] וה[[טופולוגיה תלת-ממדית|טופולוגיה התלת-ממדית]].
איש רזה בסרטון מצוייר הופך לאיש ממש ממש ממש ממש מלא גוף....דבר שגורם לסבל
==פיזיקה==
{{ערך מורחב|מרחב (פיזיקה)}}
בפיזיקה הקלאסית, המרחב התלת-ממדי הוא ה"מקום" שבו מתרחשים כל האירועים הפיזיקליים. לכל מאורע פיזיקלי אפשר לתת (עד כדי [[עקרון אי הוודאות]]) מקום מסוים (כלומר: אוסף [[קואורדינטות]]) במרחב. המרחב הפיזיקלי מאופיין בתכונות שאנו רגילים אליהן מניסיוננו היומיומי: הוא רציף (לפחות באופן מעשי, אם כי רציפות המרחב היא נושא שעדיין מצוי בוויכוח [[מטאפיזיקה|מטאפיזי]]), הוא בעל שלושה [[ממד (פיזיקה)|ממדים]] ([[אורך]], [[רוחב]] ו[[גובה (גאומטריה)|גובה]]) יש בו מושג של [[מרחק]] ([[מטריקה]]) ואפשר לחבר בו דרכים ([[מרחב וקטורי|לינאריות]]). על כן, מבחינה מתמטית נהוג ל[[מערכת מודל|מדל]] את המרחב הפיזיקלי כ[[מרחב אוקלידי|מרחב האוקלידי]] <math>\ \mathbb{R}^3</math> עם [[נורמה (מתמטיקה)|הנורמה האוקלידית]] ולתארו באמצעות [[מערכת צירים קרטזית]] תלת-ממדית.
בני האדם חווים את העולם כעולם תלת-ממדי. בתחילת המאה ה-20, בעיקר בזכות עבודתו של [[הרמן מינקובסקי]] ופיתוח [[תורת היחסות]], הוברר שנוח יותר לתאר את המרחב כאילו הוא ארבעה ממדי, וכולל גם את ממד הזמן. ביסוד [[תורת המיתרים]] עומדת ההנחה שהיקום הוא בעל ממד גבוה אף יותר, כאשר הממדים הגבוהים "מכורבלים" ולא ניתן למדוד אותם ישירות. ראו גם [[ממד (פיזיקה)|ממד בפיזיקה]].
==מתמטיקה==
| 