פסל מיכה – הבדלי גרסאות

המרגלים מגיעים להר אפרים וישנים בבית מיכה. בזמן שהותם שם, הם מזהים את קולו של הנער הלוי (שמונה לכהן) ושואלים אותו "מי הביאך עד הלום, ומה אתה עושה בזה ומה לך פה?". הנער הלוי מספר להם שמיכה מינה אותו לכהן. המרגלים מבקשים ממנו שישאל באלוהים, כלומר ינבא להם אם הם יצליחו בדרכם או לא, והוא עונה "לכו לשלום, נוכח ה' דרככם אשר תלכו בה".

 

 

מיכה, שמגלה שהוא נשדד, רץ אחרי בני דן וקורא אליהם "את אלהי אשר עשיתי לקחתם...". בני דן מאיימים עליו באופן מרומז והוא נכנע וחוזר לביתו ומניח לבני דן לקחת את חפציו וללכת לדרכם. בני דן מנצחים כצפוי בקרב על ליש, משנים את שמה לדן ובונים שם מקדש בו מכהן "יהונתן בן גרשֹ‏ם בן מנשה". ה[[נ]] במילה "מנשה" תלויה, ועל כך דרשו [[חז"ל]] כי למעשה הכהן הוא יהונתן בן גרשם בן [[משה]], אלא שמתוך כבוד למשה הוספה נ' לשם. המקדש בדן נשאר על תלו "עד יום גלות הארץ". היות שלפי ה[[ברייתא]] ב[[תלמוד הבבלי|התלמוד הבבלי]] במסכת [[בבא בתרא]] (דף יד עמוד ב) ספר שופטים נכתב על ידי [[שמואל הנביא|שמואל]], יש מפרשים ש"גלות הארץ" משמעותה חורבן [[משכן שילה]], אם כי אז המונח "גלות" לא מתאים. יש שמסבירים ש"גלות הארץ" הוא למעשה שיבוש של "גלות הארון" - במקרה זה הכוונה היא בפשטות חורבן שילה שהוביל לגלות הארון בשדות פלשתים במשך כחצי שנה.

 

==ראו גם==