אגודה שיתופית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת פתיחה להגדרה
אגודה שיתופית הוא בעיקר מונח משפטי ישראלי. בזה ייחודו מהגדרת הקואופרטיב. הניסוח החדש של ההגדרה מחדד את הייחודיות שלה.
שורה 3:
'''אגודה שיתופית''' היא הגדרה ישראלית ל[[תאגיד]] שמטרותיו הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרה הדדית בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם. בין האגודות השיתופיות ניתן למנות את כלל ה[[קיבוץ|קיבוצים]] וה[[מושב|מושבים]], [[ישוב קהילתי|ישובים קהילתיים]] רבים, [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] מסוגים שונים וארגונים נוספים. אגודה שיתופית מבוססת על ניהול עצמי בדרך [[דמוקרטיה|דמוקרטית]], לרווחת החברים.
 
פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה".
'''אגודה שיתופית''' היא סוג של [[קואופרטיב]], ישות [[משפטים|משפטית]] עצמאית, שבאופן היסטורי אינה מיועדת למטרות רווח לאגודה עצמה אלא לחבריה. עם זאת קיימות אגודות רבות המתנהלות כ[[חברה (תאגיד)|חברה]] לכל דבר ועניין. אגודה שיתופית מבוססת על ניהול עצמי בדרך [[דמוקרטיה|דמוקרטית]], לרווחת החברים, לפי עקרונות הקואופרציה, ללא בעלי [[מניה|מניות]] פאסיביים.
על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.
 
חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה.
אגודה שיתופית הוקמה לראשונה ב[[אנגליה]] ב{{ה|מאה ה-19}}, והובאו ל[[ארץ ישראל]] כחלק מהחשיבה הסוציאליסטית.
 
אגודה שיתופית היא אחת מ-4 צורות התאגיד הפרטי כפי שמוגדר בחוק הישראלי. אגודות שיתופיות יכולות מסווגות כמרכזיות או התיישבותיות. על האגודות המרכזיות נמנות "ברית פיקוח" שמטרתה לפקח חשבונאית על אגודות שיתופיות, "ברית סיוע" שמטרתה לחנך ברוח ערכי הקואופרציה ולסייע להקמה והפעלה של אגודות שיתופיות. אגודה חקלאית, יצרנית, בתחום השירותים ואגודות נוספות. על האגודות ההתיישבותיות נמנים "[[מושב|מושב העובדים]]", המושב השיתופי, הקיבוץ, ישוב קהילתי כפרי וכפר שיתופי.
על פי [[פקודת האגודות השיתופיות]] מ-[[1933]], כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית, שהיא אחת מבין ארבעת צורות ההתאגדות האפשריות בתחום ה[[משפטים|משפט]] הפרטי ב[[ישראל]] (האחרות הן [[עמותה]], [[שותפות]] וחברה). חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה.
 
מיזמים קואופרטיביים נרשמים בישראל תחת ההגדרה של אגודה שיתופית, אך לא כל האגודות השיתופיות הינן [[קואופרטיב]].
 
אגודה שיתופית תאגד לרוב פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת על מנת לנהל עבורם נושאים כלכליים באמצעות פעולות משותפות. דוגמאות לכך הם [[קיבוץ|קיבוצים]], [[מושב]]ים, רוב ה[[יישוב קהילתי|יישובים קהילתיים]], חברות תחבורה ציבורית כמו [[אגד]] ובעבר גם [[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]], אגודות שיתופיות לאספקת [[מים]], אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות [[מרכול|מרכולים]], חברות יצרניות כמו [[הארגז]] (עד שנת [[2000]]), [[עוף העמק]] ו[[קרן פנסיה|קרנות פנסיה]].