סיקיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''סיקיזם''' (ב[[פנג'אבי]] ਸਿੱਖੀ, פירוש מילולי "ממשיכי הדרך" או "ההולכים בעקבות") היא [[דת]] [[מונותאיזם|מונותאיסטית]] שמקורה בחבל ה[[פנג'אב]] שבין [[הודו]] ל[[פקיסטן]].
 
הדת התגבשה בתהליך [[סינקרטיזם|סינקרטי]] המשלב אמונות [[הינדואיזם|הינדיות]], [[אסלאם|מוסלמיות]] ואחרות, סביב תורתם ומורשתם של הגוּ‏רוּ‏הגוּ‏רוּ (מורה) [[נאנאק]] ותשעת ממשיכי דרכו, במהלך תקופה שתחילתה בסוף [[המאה ה-16]] וסופה בשנת [[1708]] עם חתימת הספר המקודש לסיקים - ה[[גורו גראנת סאהיב|גורו גְרַ‏אנְת סַ‏אהִיבּ‏]] שמכונה גם ה'''אַ‏דִי גְרַ‏אנְת''' - "הספר הראשון". [[כתבי קודש|קובץ קדוש]] זה מורכב ממזמורים ופיוטים המנסחים את עקרונות הדת ונחשב במסורת הסיקית לגורו ה-11 האחרון והנצחי.
 
המאמינים בסיקיזם מכונים '''סיקים''' - "תלמידים". התנועה מונה כ-23 מיליון מאמינים ברחבי העולם, אך מקורה ומקום תפוצתה העיקרי הוא בחבל הפנג'אב. עם [[חלוקת הודו|חלוקת]] [[תת-היבשת ההודית|תת-היבשת]] על ידי הבריטים, בשנת [[1947]], נחצה חבל הפנג'אב בין הודו לפקיסטן ומיליוני סיקים נאלצו להגר ממקומות מגוריהם אל תוך תחומי מדינת [[פנג'אב]] בהודו. כיום חיים שם כעשרים מיליון סיקים ומהווים כשני שלישים מהאוכלוסייה המקומית. בתקופה שבין סוף [[המאה ה-19]] לאמצע [[המאה ה-20]], היגרו מהודו סיקים רבים וכיום קיימות קהילות רבות של מהגרים סיקים, בעיקר במדינות [[חבר העמים הבריטי]] וב[[ארצות הברית]].
שורה 16:
====עשרת הגורו הסיקים====
[[תמונה:Sikh Gurus with Bhai Bala and Bhai Mardana.jpg|שמאל|ממוזער|230px|ציור מסוף [[המאה ה-19]] בסגנון טַ‏נְג'וֹ‏רֶ‏ה של עשרת הגורו הסיקים (ושניים מחסידיו של [[נאנאק]])]]
* [[1507]] - [[1539]] '''גורו [[נאנאק]]''' (נולד ב-15 באפריל 1469, מת ב-22 בספטמבר 1539)
* [[1539]] - [[1552]] '''גורו אנגאד''' (נולד ב-31 במרץ 1504, מת ב-29 במרץ 1552) - הוסמך ליורש על ידי נאנאק
* [[1552]] - [[1574]] '''גורו אמר דאס''' (נולד ב-5 במאי 1479, מת ב-1 בספטמבר 1574) - הוסמך ליורש על ידי אנגאד
שורה 27:
* [[1675]] - [[1708]] '''גורו גובינד סינג''' (נולד ב-22 בדצמבר 1666, מת ב-7 באוקטובר 1709) - ירש את אביו, טג בהאדור
 
הישגו הגדול של '''גורו אנגאד''', ממשיך דרכו של נאנאק, היה בסטנדרטיזציה של ה[[גורמוקהי|גוּ‏רְמוּ‏קהִי]] ("מפי הגורו") - כתב [[אבוגידה]] שמקורו ב[[משפחת הכתבים הברהמיים]] - אותו שיכללו הוא או גורו נאנאק. אנגאד כתב בגורמוקי [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]] ובהם שירי-דת שחיבר נאנאק - כך הפיץ את תורת מורו בקהילות הפזורה (ה"סַ‏נגַ‏אט" - sangat) וקבע תקן אחיד לכתיב ה[[פנג'אבית|פנג'אבי]] המודרני במהלך אחד. '''גורו אמר דאס''' הוסיף ומיסד את הדת - הוא קבע חלוקה מנהלתית ל-23 מאנג'י (מחוזות) סיקים אותם הנהיגו 23 מַ‏סַ‏אנְד ובנה את מרכזו הדתי בגוֹ‏אִינְדְוַ‏ואל (כפר אותו יסד אנגאד), שם כינס את מאמיניו שלוש פעמים בשנה - בעתות חגים שנחגגו בקרב בני הדתות המקומיות השונות. אמר דאס מת בגיל זקן והעביר את הירושה לרם דאס - חתן בתו. מעתה והלאה עברה הירושה במשפחה לצאצא זכר. '''גורו רם דאס''' יסד את [[אמריצר]] והקים בה מרכז כלכלי (אם כי לא גר בו) - אך מת זמן קצר לאחר מכן. בנו, '''גורו ארג'אן''' הכריזמטי, בנה שלוש ערים נוספות ב-3 מאנג'י שונים וסחף אחריו [[ג'אטי]] (שבטים) כפריים רבים. כך ביסס את התנועה טריטוריאלית וגם קנה לה חסידים. ארג'אן חיבר המנוני דת רבים וב-[[1604]] קבע לראשונה (ביחד עם בהאי גורדאס) קנוניזציה של הספר הקדוש - ה'''אדי גראנת'''' (המקורי) והכניסו למקדש הראשון באמריצר - '''הַ‏רִימַ‏נְדִיר'''. ב-[[1605]] מת השליט [[אכבר]] "הגדול" ושנה לאחר מכן כלא גַ‏'הַ‏אנְגִיר, בנו ויורש האימפריה המוגולית, את גורו ארג'אן בחשד שקשר נגדו קשר עם אויביו לשלטון - ארג'אן הוצא להורג בעינויים והפך לקדוש המעונה הראשון בדת.
 
בנו של ארג'אן, '''גורו הר גובינד''' (או "נאנאק השישי" - לפי שיטת ספירה נפוצה), אחראי למידת-מה של מיליטריזציה שעברה על התנועה הסיקית - בעקבות מותו של אביו הוא בנה כח צבאי חמוש ולימד את תלמידיו להגן על עצמם - אך עם זאת הוא טיפח במקביל את מעמדו כמנהיג רוחני באמצעות האדרת קדושת ה"אדי גראנת". למרות כל זאת ואף שהיו בתקופתו מספר התנגשויות מינוריות עם השלטון המוגולי, שמר הר גובינד על קשרים דיפלומטיים תקינים עם השליט ג'האנגיר. נאנאק השביעי, '''גורו הר ראי''', ירש את סבו בשל מות אביו (גוּ‏רְדִיטַּ‏‏ה) - שהיה הבן הבכור. תקופתו התאפיינה בהמשך המדיניות הצבאית-דתית שהחל סביו. בנו, ה'''גורו הר קרישהאן''', ירש אותו בגיל חמש בלבד ומת שנתיים אחר כך. בשנת [[1664]] , '''טג בהאדור''' - בנו (והצאצא החי היחיד) הנותר של הר גובינד - ירש את הר קרישהאן והפך לגורו התשיעי. הוא היה מנהיג רוחני ומדיני מוערך וכאשר חלה הקצנה בכפייה הדתית המוסלמית מצד השליט אַ‏וּ‏רַ‏נגְזֶ‏בּ‏ - הוא הביע את התנגדותו. בשל כך הוצא טג בהאדור להורג בדלהי בשנת [[1675]] והפך לקדוש מעונה ששמו יצא כמי שמת על קידוש חופש הדת. לאחר מותו תפס את מקומו בנו - ה'''גורו גובינד סינג'''. גובינד סינג היה לוחם ומנהיג דתי שהבין נכון את העתיד להתרחש וצפה מאבקים צבאיים. הוא יסד את '''ברית הקהלסה''', איחד את עדת הסיקים והפך את יחידות הלוחמים לצבא מאורגן. הוא גם ערך את הגרסה האחרונה של ה"אדי גראנת'" והכליל בה משירי אביו. בתקופתו נמשכה המתיחות הפוליטית עם השלטונות המוגולים (ייתכן שכבר אז הביעו הסיקים רצון באוטונומיה) והגורו נדרש לקבץ סביבו את מאמיניו לקראת הלחימה הצפויה.
 
====ברית ה"קהלסה" והגורו ה-11====
שורה 58:
====כתבי הקודש====
* '''אדי גראנת'''' (Adi Granth) - "הספר הראשון" - זוהי הגרסה הראשונה שנחתמה של כתבי הקודש הסיקיים. הקובץ נערך בידי המשורר בהאי גורדאס בהשגחתו של גורו ארג'אן בשנים [[1603]] ו-[[1604]].
* '''גורו גראנת' סאהיב''' (Guru Granth Sahib) - "ספר הגורו" הוא [[כתבי קודש|כתב הקודש]] העיקרי בסיקיזם. הספר זוכה ליחס של [[מורה רוחני]] -"הגורו ה-11 הנצחי" - ונחשב כמבטא את בשורת האל. ישנן שלוש דרכים (paath) מקובלות לקריאת מחזור שלם בספר (מתחילתו ועד סופו)<ref>[http://www.sikhiwiki.org/index.php?title=Paath SikhiWiki - Paath]</ref>: '''אקהנד פאת'''' (Akhand Paath) - קריאה רציפה ללא הפוגה שנמשכת כשתי יממות, '''ספטאהיק''' (saptahik) - קריאה לא רציפה שנמשכת כשבוע ו'''סידהרן ''' (sidharan) - קריאה איטית ולא מוגבלת בזמן.
* '''דסאם גראנת'''' (Dasam Granth) - "ספר הגורו העשירי" הוא אוסף של כתובים מהמאה ה-18 שנערך על ידי מאני סינג (Mani Singh) לאחר מותו של גורו גובינד סינג. כתיבת הדסאם גראנת' מיוחסת לגורו העשירי אך המחקר על הספר עדיין לא מוצה.
* '''ג'נמסקהי''' (Janamsākhīs) - "סיפורי לידה" - ספרות העוסקת בקורות חייו של גורו נאנאק (החלה להיכתב רק לאחר מותו).
שורה 69:
 
====מצוות====
שלוש החובות ("עמודי היסוד") הדתיות הבסיסיות בסיקיזם הן:<ref>[http://www.sikhiwiki.org/index.php?title=Three_Pillars SikhiWiki - The Three Pillars of Sikhism]</ref>
 
* לזכור ולחזור על שם האל ('''נאם ג'אפו''' - Naam Japo) - בדרך של חזרה על שם האלוהים (כיחיד - בשקט, או כקבוצה - בשירה) ומיקוד המחשבה בו יכול המאמין להלחם בחמש התכונות הרעות - אגו, [[כעס]], רדיפת בצע, תאווה ו[[חומרנות]] - וכך להתעורר מאשליית השניות ולהתאחד עם אלוהיו.