סיקיזם – הבדלי גרסאות

בנו של ארג'אן, '''גורו הר גובינד''' (או "נאנאק השישי" - לפי שיטת ספירה נפוצה), אחראי למידת-מה של מיליטריזציה שעברה על התנועה הסיקית - בעקבות מותו של אביו הוא בנה כח צבאי חמוש ולימד את תלמידיו להגן על עצמם - אך עם זאת הוא טיפח במקביל את מעמדו כמנהיג רוחני באמצעות האדרת קדושת ה"אדי גראנת". למרות כל זאת ואף שהיו בתקופתו מספר התנגשויות מינוריות עם השלטון המוגולי, שמר הר גובינד על קשרים דיפלומטיים תקינים עם השליט ג'האנגיר. נאנאק השביעי, '''גורו הר ראי''', ירש את סבו בשל מות אביו (גוּ‏רְדִיטַּ‏‏ה) - שהיה הבן הבכור. תקופתו התאפיינה בהמשך המדיניות הצבאית-דתית שהחל סביו. בנו, ה'''גורו הר קרישהאן''', ירש אותו בגיל חמש בלבד ומת שנתיים אחר כך. בשנת [[1664]] , '''טג בהאדור''' - בנו (והצאצא החי היחיד) הנותר של הר גובינד - ירש את הר קרישהאן והפך לגורו התשיעי. הוא היה מנהיג רוחני ומדיני מוערך וכאשר חלה הקצנה בכפייה הדתית המוסלמית מצד השליט אַ‏וּ‏רַ‏נגְזֶ‏בּ‏ - הוא הביע את התנגדותו. בשל כך הוצא טג בהאדור להורג בדלהי בשנת [[1675]] והפך לקדוש מעונה ששמו יצא כמי שמת על קידוש חופש הדת. לאחר מותו תפס את מקומו בנו - ה'''גורו גובינד סינג'''. גובינד סינג היה לוחם ומנהיג דתי שהבין נכון את העתיד להתרחש וצפה מאבקים צבאיים. הוא יסד את '''ברית הקהלסה''', איחד את עדת הסיקים והפך את יחידות הלוחמים לצבא מאורגן. הוא גם ערך את הגרסה האחרונה של ה"אדי גראנת'" והכליל בה משירי אביו. בתקופתו נמשכה המתיחות הפוליטית עם השלטונות המוגולים (ייתכן שכבר אז הביעו הסיקים רצון באוטונומיה) והגורו נדרש לקבץ סביבו את מאמיניו לקראת הלחימה הצפויה.